הזוי כלכך, אבל לגמרי אמיתי..

ג'יי,


דאמיט בנאדם, משיחה אחת במסנ, שיחה אחת, הצלחת לכבוש את ליבי לגמרי.‏‏
שיחה אחת בת 7 שעות. כאלה שיחות אני לא מדברת עם אנשים שקרובים אליי. ואיתך..כמה שזה ישמע הזוי..בשיחה הרצינית הראשונה הבאנו אותה בכזאת שיחת נפש שגרמה לי להתאהב בך כלכך.‎‏‎‎
מאז החופש הגדול..ועד היום, אני חושבת עליך.
יום אחרי השיחת נפש שלנו נסעת לפולין לשבוע.. במשך השבוע הזה התגעגעתי, בחיי, אתה בחיים לא תדע כמה שהתגעגעתי. חיכיתי בקוצר רוח שתחזור, שנעשה עוד שיחה מספקת שכזו. התלהבתי באהבה החדשה שלי והרגשתי שלבסוף ניפגש ואז..מה יעצור אותנו?
הקטע הוא, שזה היה הדדי. "את מיוחדת הא?" אמרת, אפילו שזה במסנ..אחרי הכל, במסנ רואים בבירור מהו האופי האמיתי של הבנאדם. הבטחת שאחרי המסע לפולין אנחנו ניפגש וניסע לטיול בחו"ל..כי הרי שנינו אוהבים את אירופה.
אז הבטחת.
כשחזרת סוף סוף, חשבתי שתשלח הודעה..חיכיתי יומיים, וכשלא שלחת לא יכולתי להתאפק אז שלחתי לבסוף. לא הייתה תשובה.
חשבתי שאולי זאת בעיה במסנ הטיפש הזה אז למחרת ניסיתי שוב.. שוב סיננת.
מאז ועד היום, עברו כבר 10 חודשים. כלכך הרבה פעמים קראתי את ההיסטורי הדל הזה, שאני כבר זוכרת בע"פ. כלכך הרבה פעמים חשבתי עליך... אני לא יודעת למה אני זוכרת אותך בכלל! אולי בגלל שאתה, אתה היית כל מה שחיפשתי בגבר. מושלם בשבילי.
כל מה שתמיד רציתי - היה בך.
זה נשמע כלכך הזוי ופתטי, שהייתי צוחקת על עצמי..אבל במקום זה בא לי לבכות.
הלוואי שהייתי יודעת למה החלטת...לנתק קשר?
לא יאומן איך שהזמן טס..ואתה מתגייס עוד מעט.
אלוהים, כמה שהייתי רוצה לאהוב אותך... אבל זה כלכך אבסורדי. זה בלתי אפשרי. אני בטח תמימה מדי.
הלוואי שהייתי יודעת מה הסיבה...
הלוואי שאי פעם אתה היית יודע מה הרגשתי, ומה אני עדיין מרגישה...

אני, הטיפשה.