עצבות זמנית

עייני שאהבו.. כעת כמו שכחו... עכשיו אני קמה ועוזבת הרוח אל מול אותו כאב ניצבת... יש מילים שרציתי לומר ... אך כעת אינני מסוגלת..


קשה להעיק על נפשות עצובות... סלח לי אהוב וסלח לעצמך.. אף אחד מאיתנו לא אשם... מצטערת שהדחקתי רגשותיי.. שהתנתקתי ממך.. אולי פשוט זה לא היה מה שרצינו שיהיה.. ואולי פשוט לא אהבנו מספיק...


קשה לתאר בנאדם שאהבה מעולם לא תהיי לו... לא הייתי רוצה להיות הבנאדם הזה וגם שלא תהיי אתה.. לכן זה הזמן לשכוח לפני שיהיה מאוחר מידי...


אומרים שהזמן מרפא ... רק לבבות שבורים יודעים שזה לא כך הזמן רק גורם לנו להתרגל למציאות.. " האנשים שאתה הכי אוהב... ייפגעו בך הכי חזק. עמוק בלב.." פעם המשפט הזה היה נשמע כה אכזרי...


אבל במבט לאחור אחרי כול מה שעברנו.. זה נכון גם אם לא בכוונה אלא שקרובים אלייך ידעו לפגוע ... אבל שוב אין אשמה... אנחנו רק שחקנים בתיאטרון של אלוהים... עד כה שיחקנו זוג אוהבים.. ועכשיו הזמן לשחק שני זרים..


יש אנשים שאתה חושב שהם יהיו איתך לכל החיים.. אבל החיים עוברים ואיתם האנשים.. זה הרגע שלך ללכת.. והגיע הרגע שלי למצוא את מקומי.. למצוא את עצמי...


זה קשה שנשבר הלב.. אבל מחר תקופה חדשה מתחילה עבור שנינו... היום כבר דחף הופך עבר.. דימעותיי כיבו את האהבה הזאת..