אהוב נשכח

חיפשתי באלפי שירים מילות יפות לומר לך.. כדי המכתב אולי ימשוך את מבטך.. שתרגיש ואילו טיפה ממה שהלב הזה מרגיש...


אבל גם אם אכתוב את המילים הכי יפים.. אכתוב עם חרוזים זה לא מה שישחרר אותי ממך... המילים הכי יפות זה המילים שיוצאות מלב אוהב..


אז בוא נעזוב רגע את כול השירים והמכתבים שעד כה כתבתי ושמרתי לעצמי במגירה... הרי שנינו יודעים שמעולם לא היית שלי.. גם שהרגשתי את פעימות ליבך קרובות זה היה שקר...


ואתה לא היחיד שאשם וזה מה שעוד יותר כואב אין מי להאשים בכאב שעכשיו מרגיש... וכן אני עוד אוהבת ואולי עמוק בליבי אני עוד רוצה שיגיע היום ונתחיל מהתחלה..


אבל המבט שלך שונה... והמכתבים הפכו כבר לכאב... הזמן הולך לנו בין הידיים.. ואני יודעת זה המכתב האחרון...


תמיד אהבתי לכתוב על אהבה לכתוב לך... כי זה תמיד היה לי נכון לעשות אבל עכשיו.. שהזמן רק מפריד עוד ועוד.. שההבנה שמעולם לא היית איתי מתחזקת אני מבינה שאין כבר משמעות למילים...


תמיד חיפשתי את הדרך הנכונה לליבך... את המבט שיגרום לך לקבל את האומץ לגשת.. טעיתי איפשהו בדרך ...הכאב הרג את הצפייה ..


אני אומרת עכשיו מהלב אני כבר לא רוצה לאהוב אותך... כול האהבה  הגדולה שפעם מלאה את ליבי היום רוקנה אותו לגמרי... אין בי חרטות על זמן שנאבד... לאהוב אותך הביא גם רגעים טובים שישארו איתי..


אבל עכשיו זה הזמן לשחרר אותי ממך.. לתת לשנינו ללכת לחופשי כול אחד בדרכו.. אולי אהבת.. אולי התביישת, ואולי הכול היה שקר זה משהו שאני מעדיפה להשאיר בסימן שאלה לעד...


תשמור על עצמך איש יקר... ונבקש שיום אחד במקום אחר בזמן אחר נוכל להגשים את האהבה והחלומות שלנו..