אהבה וכאב

השעה 4, אני עדיין לא אכלתי ארוחת צהרים אך אני לא מרגיש את עצמי רעב, אני מרגיש
שמשהו חסר לי, עדין לא הבנתי מה זה ופתאום צילצל הטלפון, בהתחלה לא הבנתי מה קרה
אולי בגלל שחשבתי על משהו אחר, הרמתי את השפרפרת ושמעתי את קולה המתוק וישר הבנתי
שהיא חסרה לי עכשיו ועלייה חשבתי אך לא היתי מודה לכך.





זאת היתה מירי הילדה שהכרתי בתיכון, לפי השיחה שלנו השבנתי שהיא רוצה שניפגש אבל
בעצם את זה רצינו שתינו ולכן הזמנתי אותה אליי, בהסכמתה היתי דיי נרגש לא הבנתי למה
זה קורה לי אבל המשכתי לדבר איתה, היא אמרה לי שבעוד חצי שעה היא עצלי ובכך נגמרה
השיחה, היתי רוצה שהזמן יעבור מהר אך הוא כאילו בכוונה עבר לעט.

ישבתי בסלון ראיתי ערוץ לא מעניין כל, אך משום מה צפיתי בו זה כאילו שהעניים הסתכלו
איך הראש לא קלט כלום אולי בגלל שהיה במקום אחר.





שמעתי דפיקה בדלת הלב שלי קפץ ישר הבנתי שזאת מירי, עברו כמה שניות עד שהעזתי לקום,
פתחתי את הדלת והיא עמדה שם, הסתכלתי ישר לעניים שלה, הרגע היה נפלאה זאת היתה מן
הרגשה שאי אפשר לתאר אותה.היא נכנסה והתחלנו לדבר, הנושאים היו הכי שונים בעולם אבל
זה לא היה חשוב לי, מה שיהיה חשוב לי באותו רגע שהיא לא תלך, שאני לא אשאר לבד,
ולכן המשכתי לדבר איתה ואפילו לא שמתי לב למילים שלי מרוב שהסתכלתי עלייה.

הזמן עבר מהר אפילו לא שמתי לב שכבר 10 והיא אמרה לי שהיא צריכה ללכת שזה היה הדבר
נכי מבאס ביום ההוא, למרות שהיתי רוצה שהיא תשאר לא יכלתי לעשות דבר, כשהיא עמדה
כבר בדלת נתתי לה נשיקה בלחי, אף פעם לא הרגשתי משהו דומה, זה היה ממש מוזר.





ישבתי כמה זמן בשקט, חשבתי איך אני ממשיך עם הקשר הזה, פחדתי שאם אני התאהב בה יותר
מדי ואז יקרה משהו זה לא יגמר טוב, אך ניסיתי לא לחשוב על זה.



היו לי הרבה בנות שאהבתי איך אל מירי הרגשתי משהו באמת חזק, חשבתי על מחר, איך
אנחנו ניפגשים והגעתי למסקנה שאני צריך להזמין אותה לסרט.

היתי כבר במיטה והתחלתי לדמיין אותנו ביחד ועם המחשבה המתוקה הזאת נירדמתי.





הסרט היה נפלאה, אך הוא היה בהרבה יותר נפלאה כי לא היתי בו לבד אלה עם מירי, אחרי
הסרט הלכנו לטייל קצת, הזמן עבר מאוד בכייף ושחזרתי הביתה הלכתי ישר למיטה ונרדמתי.

למחרת בבוקר התקשרתי עליה והזמנתי אותה אליי כמו תמיד. כשהיא באה אכלנו ביחד ארוחת
צהרים, דיברנו קצת על אתמול ובאותו רגע עלה לי רעיון לראש, להגיד לה את מה שאני
מרגיש כלפייה, הסתכלתי לעניים שלה ואמרתי שאני צריך להגיד לה משהו חשוב היא כמובן
התעניינה בזה ושאלה מה זה. בהתחלה היה לי קשה להגיד את זה אך בכל זאת לא היתי רוצה
להיות פחדן, הסתכלתי עלייה במבט עמוק ואמרתי לה את מה שרציתי להגיד כבר מזמן:

אני אוהב אותך.

כמה דקות עברו בשקט ואז היא ענתה לי: גם אני אותך, זה היה דיי ברור אבל בכל זאת
לחשוב שמשהו שאתה מאוד אוהב מחזירה לך אהבה היה מרגש, הפנים שלנו התקרבו הסתכלתי על
השפתיים שלה והיא על שלי ו...

זה היה רגע משגע אף פעם בחיים שלי לא הרגשתי משהו כזה, רציתי להגיד לה שהיא הדבר
הכי מתוק שפגשתי בחיים שלי שהיא היחידה שאני כל כך חזק אהבתי אך לא יכלתי כי לא
הפסקנו להתנשק.

באותו ערב שכבנו, אך אם זה לא היה קורה זה לא היה משנה לי דבר כי אני אוהבתי אותה
באהבה כזאת שאפילו אם לא היתי שוכב איתה כלל זה לא היה אכפת לי, אך זה פשוט קרה ולא
יכלתי להתנגד לזה.





יום למחרת התקשרתי עלייה אך היא לא ענתה, לא התבאסתי כי חשבתי לבוא עלייה בלי שהיא
תדע ולעשות לה הפתעה. בדרך לבית שלה היתה לי הרגשה מאוד מוזרה ולא נעימה כאילו
איזשהו כוח לא נתן לי ללכת , אך לא ניסיתי לחשוב על זה והמשכתי ללכת.

היתי כבר ליד הבית, פתחתי את הדלת בשקט וניכנסתי.

מירי היתה בסלון אם החבר הכי טוב שלי נתי, לא האמנתי למה שהם עשו...זה היה מן סיוט
נוראי שקורה לי חשבתי שאני באיזה חלום ולא מתעורר אך ידעתי שזאת העצם המציאות
הנוראה, יצאתי מהר מן הבית, רצתי לא ידעתי אפילו לאן, העניים שלי לא ראו דבר, רק
שתי אורות חזקים מתקרבים לעבריי, עצמתי את עניי והרגשתי את הכאב הנוראי שלא הרגשתי
אף פעם.

הכאב עבר אחרי כמה שניות ואחריו בה השקט הבלתי פוסק.