שירה בסגנון ימי הבניים-לרומנטים שבנייכם- מקורי!

או,אהובתי


מביט אני כעת בירח הניצב בחלון אורו דועך כאשר אני משווה למולי את עיינייך הבורקות כאבני ספיר.ובזמן שהירח צף לו בשמיים הים נפרש למולי גדול וכחול גם אם כל אחת ואחת מטיפותיו היתה אהבה ללא גבול עדיין לא היה זה מספיק כדי לתאר את אהבתי אלייך


כעת אני נזכר בחיוכך משובב הנפש בעליצות שבה את אומרת את דברייך כל מילה ומילה היוצאת מפיך הינה ברכה בשבילי, והיא חודרת עמוק לתוך ליבי ששבוי לחלוטין בקסמך


יופיך עולה על כל דימיון כל תו ותו בפנייך זועק יופי , כאשר אני רואה אותך ליבי מפסיק לפעום ועומד דום בדיוק כמו ליבם של כולם


אינני מאמין ולו לרגע שאת שלי , את כל היופי שבעולם בשלמותו ולעולם לא אצליח להיות ראוי לך.


אהובך המחכה לך תמיד