את...

קרן האור שלי....


נפגשנו, במקרה, כמעט שזה לא קרה כי אני כמעט לא באתי למפגש הטיפשי הזה... טיפשי, אבל שינה משהו כל כך עמוק בתוכי


 


את אמרת משהו, אני אמרתי משהו, ואחרי שהכול נגמר רצתי אלייך...


כשנפגשנו בפעם הראשונה הרגשתי כאילו אני בדייט. כתבתי לחברה שלי שאת החבר המושלם - רק שאת בחורה...


אז תדעי לך, אפילו שאת עסוקה מידי עם החיים שלך בשביל השטויות שאני מתעסקת בהם


תדעי לך


שאת הבחורה הכי יפה שאי פעם הכרתי וראיתי


את מדהימה


את עוזרת לכולם ומחזיקה על עצמך חיים של כל כך הרבה אנשים ואת כל כך צעירה...


אני רוצה להיות איתך כל יום וכל היום, וכשעוברים ימים רבים בלי שיוצא לנו להתראות, אני כל כך מתגעגעת אלייך


וכשאת מבטלת פגישות וליבי נחתך, אני אומרת לעצמי את האמת - שיש לך דברים יותר חשובים לעשות


חיבוק חזק אחד ממך ואני בגן עדן, אבל את לא מחבקת חזק...


הייתי רוצה לעשות איתך כל כך הרבה דברים


אני לא מאמינה שזה קרה לי, אבל זה מרגיש כמו הדבר הכי טבעי בעולם


בכל זאת אני מסתירה את זה -יש לי ברירה? הרי תעזבי אותי אם תדעי


ובכול זאת, אני אף פעם לא ידעתי להסתיר את האהבה שלי - אני מאמינה שאת יודעת


לא רק עד לכוכבים אני אבוא איתך - לכל מקום, מעדיפה להיות איתך ביחד בגיהנום ולא ללכת בלעדייך לגן עדן


תגידי, זה לא אמור להיות? את לא הנשמה התאומה שלי במקרה?


יכול להיות לנו כל כך כיף ביחד...


אני רוצה ללחוש לך....ללטף את שיערך, ולעשות עוד כל כך הרבה דברים...


או שתקיאי עליי


או שתפתחי אליי


אני רוצה להיות 'פוקסיונרית'....


לחוות את זה, לראות מה יקרה אם זה יקרה


האם אני יכולה לבקש מתנה מאלוהים - ליטוף ממך? האמת - אני מבקשת הרבה יותר - את כל כולך אני מבקשת


הלוואי שאלוהים ירחם עליי


בינתיים אני אגיד לך פה את מה שאני לא יכולה להגיד לך בפנייך וכל כך רוצה להגיד לך...


 


אני אוהבת אותך