חיים שלי...(יהודה)

אני יושבת עם עצמי ועולות לי מיליון שאלות שאין לי אפילו עליהן תשובות ???הדמעות זולגות וזולגות והכאב מתעצם מאופן המחשבה לחיות בלעדייך איתך עברתי הכל .מהצבא איתך עשיתי הכל אותך הרחתי וגם נשמתי ונישקתי כל יום וכל דקה במשך 3 שנים אז יש לי שאלה אלייך איך אפשר לאהוב מישהו אבל בו זמנית גם לא לדעת להיסתדר איתו? כרגע ,כיום הלב שלי מרוסק וכואב ופוחד להמשיך .הפחד הכי גדול שלי זה להתאהב במישהו ולהשאיר אותך בעבר אבל אני חייבת להמשיך . מאמי אני אף פעם לא אשכח את הטוב לב שלך אתה לא יודע עד כמה אתה מושלם ועד כמה הכנסת אור בחיי ,ברגע זה אני יוצאת למסע קשה איתו אני סוחבת את כל הזיכרונות ואותך בכדי שרק כך אוכל להתקדם, המסע לא יהיה קל הוא ילווה בהרבה כאב, צער ,ודמעות אינסופיות אבל לבסוף אני יצא מהמסע הזה יותר מחושלת אבל כבר לא שלך. חבר יקר ואהוב ליבי אני אוהבת אותך ומתגעגעת אבל כבר לא אוהבת בשביל להילחם שיהיה לך בהצלחה ורק טוב.


אוהבת:ב