שיר על נערה שסבלה מאנורקסיה בגלל שרצתה להיות יפה יותר בשביל מי שאהבה, חובה לקרוא

כשאתה איתך אני כבר לא מפחדת,

כשאתה איתי אני ילדה אחרת,

ילדה שצוחקת, ילדה שאוהבת,

ילדה מתעניינת, ילדה מאוהבת.

כשאתה איתי השמש זורחת,

כשאתה לידי לשום מקום אחר איני בורחת,

כשאתה פה ואני לא לבד,

אני זקוקה רק לך ולא לאף אחד.

אך כשאתה הולך חור בליבי נשאר,

ואיני רוצה לקום, לא היום לא מחר.

שכובת במיטה מבטיחה לתקרה,

אין לי חשק לכלום, אפילו לפתוח עיניי איני רוצה.

הדמעות יורדות ולא מפסיקות,

ראשי כואב וידיי רועדות,

אתה כמו סם, אני פשוט ח-י-י-ב-ת אותך,

יודעת שאתה מזיק אך להפסיק לאהוב איני מצליחה.

אומרים עליי שאני אובססבית כי אני עושה הכל למענך,

רוצה להיות יפה-אז לא אוכלת לא ששותה,

כל היום מתעמלת כדי להיות רזה,

גובהי 1.65 ואני שוקלת 30, אוף אני שמנה!

מרגישה כמו פרה, זה פשוט נורא...

איבדתי את כל חבריי, אני בודדה.

אומרים לי שזוהי לא אשמתי, שיש לי מחלה,

אומרים שאני חולה באנורקסיה, אבל אני לא מסכימה.

כי אני חולה במחלת האהבה,

וכעת שהרחיקו אותי ממך, כי אמרו שאתה היא הבעיה,

איני מוצאת עוד טעם לחיות,

פתאום העולם נראה עוד שטות,

אז ארשום מכתב זה כמכתב פרידה,

ורק שידעו-שזה אשמתם, כשהרחיקו אותי מהאהבה.



=========================

סיפרו לי סיפור וכל כך הזדעזעתי. החלטתי לכתוב על זה שיר...מקווה שאהבתם...

מה שהכי מזעזע זה שיש הרבה בנות כאלו, תפקחו את העיניים תגרמו להם להבין מה הן מפסידות, תעזרו. ורק ככה אולי נצליח להתגבר על המחלה הזאת...

שלכם,

עדי..