למד אותי איך לזכור לשכוח

החדר משקיף על הים, מרחוק רואים רק אורות של פנסי רחוב שתלך עם עלות השחר הם בטח ייכבו כמו ליבי, הארוחה מוגשת על השולחן, 2 דגי דניס 11 סוגי סלטים כיכר לחם יין ולקינוח אבטיח וגלידת וניל עם שוקולד, ושני פמוטים מאירים את החדר ואותי, על המיטה פזורים שלל מתנות שהכנתי לך מבעוד מועד, חודשים של ניסיון ליצור יומלדת מדהימה, השמלה הלבנה שקנית לבושה אני יושבת ומחכה שתבוא ותיכף מבצבצת דמעה מתוך עיניי, המתנות ארוזות בנייר צלופן עם קישוטים נחמדים הערכה של הנסיך שלי עם צפרדעים, ערכה של דובון דובון עם מסגרת לב ועוד 2 דובנים לקישוט לחדר, ערכה של אוצר שלי, עם מטבעות שוקלד בקבוק יין עטור בתמונתנו , ותמונת קוונס עם ציור שלי שלך, חמשת החושים עם חוש שישי עץ ממתקים ספר ברכות וג'ינס וחולצה, ולמרות כל זה אין אהבה? איפה האהבה שאהבנו לאהוב? עוד שבוע היומלדת הזאת מגיעה אני יחכה שתגיע ואיני יודעת אם האווירה הקסומה הזאת תשפיע עלינו, איני יודעת אם אני רוצה שכל הדברים שיושבים לי בחדר יגיעו אלייך, איני יודעת אם אני רוצה לחגוג לך, זה לא נתון לויכוח שזה לא מגיע לך אם לרגע אשווה את ימי ההולדת שלי ושלך נראה פער גדול, בשבועות האחרונים אנחנו נהנים להרוסאחד את השני, להכאיב, לפגוע. ביקשת ממני עוד שבוע שנהיה ידידים רק ליומלדת שלך וזהו, הצעת לי את הדבר הכי זול ופוגע אני לא יודעת אם אתה עושה את הדברים בשביל לפגוע או שזו נהייתה איזה צורת חשיבה מעוותת שלך, אני יכולה לתת אלף דוגמאות בימים שפגעת בי אבל אפילו לא דוגמא אחת על איך שאני פגעתי בך, ואם פגעתי זה לא היה במכוון, לפחות לא הייתה לי את הנחת הרוח הזאת לדעת שאתה פוגע ולהמשיך, אני לא יודעת מאיפה הכל התחיל? מאיפה הכל הפסיק ביננו? כבר חודשיים שאני עובדת על המתנה שלך, אני משקרת לכולם שאנחנו עדיין חברים, לפחות למשפחה כי הם בטח לא יבינו למה אני משקיעה ככה באדם שהוא כבר לא חבר שלי, ואני לא מבינה למה השקעתי, לפני חודש מוצא שבת אמרת לי שאתה יוצא עם חברים ואני לא יכולה לבוא איתך כי יש רק בנים וזה יומלדת לאחד החברים, הייתי עסוקה בהכנות ליומלדת שלך באותו שבוע יום חמישי באת וכשיצאת מכאן רבנו, כואב לי להגיד את זה אבל זו האמת באת רק בשביל זה ל12 דקות ושוב התלבטתי אם להמשיך את המתנה הזאת או להפסיק? החלטתי שאני ממשיכה אבל לא מדברת איתך, לקחתי את הספר ברכות והבאתי לילד יומלדת לרשום, חבר שלך שיצאת איתו לבלות לכבוד היום הולדת שלו, אמר לי שלא היה שום יומלדת אחרי שהספר היה כמעט מלא לא יכולתי לעמוד בזה וקרעתי את הספר מול הפרצוף שלך, לייתר דיוק הפרצןף המפלצתי שלך, לא עניין אותך שבכיתי ואמרת לי שאתה הולך עם חבר שקבעת, כמה שעות אח'כ לא הפסקת להתקשר ולבקש ממני שאני לא יזרוק אותו, ואותי אותי אפילו לא ניסית להרגיע כל מה שהיה איכפת לך זה איך ההכנות ליומלדת שלך לא ייפסקו, והן לא נפסקו התחננת שאני לא יפסיק אמרתי לך שאני הפסקתי אבל ראית שיחה ממני לחבר שלך, שאמרה שאני ממשיכה לנסות, אני כבר לא זוכרת את הסדר של שאר הדברים הכל התבלבל לי יום חמישי שעבר שוב פגעת בי באחת מהדרכים המפורסמות שלך מאז לא עניתי לך עד יום שני, וביום שני אמרת לי שאתה נוסע לאילת עם חברים למען הדיוק זוג 2 חברים וחבר שמשרת באילת ותחזור ביום שישי ויום שבת אני יביא את כל המתנות ונסע לצימר, אמרתי לך שלא ואני לא מתכננת לך כלום, והיה איזה משפט שכואב לי עד היום והוא למה אותי לקחת לצימר רק לשעתיים שלוש ואף פעם לא נסענו לאילת מטעמך.. נסענו לאילת אבל זה היה בגללי, בגלל שקבענו לנסוע אני שני חברות אתה ושני חברים כמה ימים לפני שנסענו אמרת שאתה רוצה לנסוע לבד ואתה רוצה שקט וגם ככה אתה הולך רק לישון, שהגיע היומלדת שלך ראית את המתנות ואת כל מה שהשקעתי, וכתירוץ לנסוע איתי רבת עם חבר ובפעם השנייה נסעו זוג אותו זוג שנוסע לחגוג איתך באילת ועוד חבר שלך וגם את הטיול הזה נסעתי אחרייך כמו מטומטמת מנסה לעשות לך הפתעה, לא ידעתי ששנה אח'כ תאשים אותי בזה שרבת עם חבר שלך, אז איפה אנחנו היום? ואיך הגענו לכאן? זה הסוף? השבוע הצעת לי לעשות לך את הימלדת כפי שתכננתי אותה,זה לא ההתלבטות שאוחזת בי... זה הפחד מלאבד אותך ארבע שנים של ביחד יכולתי להבין למרות שהיה לי מאוד קשה את הקרע שנוצר עם המשפחה שלך, שאלתי את עצמי אלף פעמים למה ואיך אדם יכול לשנוא אדם בגלל המשפחה שלו זה מה שקרה עם אמא שלך נשארתי איתך למרות שלא נכנסתי אלייך הבייתה, רק מתי שאמא שלך לא הייתה בבית אבל הכל קיבל תפנית רעה ופתאום גם אתה השתנית ונעשית קר ונורא. ביום שלישי אתה אמור לנסוע לאילת לחזור ביום שישי, בשבת אתה עדיין חושב שנחגוג אני ואתה, אבל אני מתכוונת לנסוע לטברייה עם חברות יום חמישי עד מוצש אני נורא מקווה שיהיה לי את הלב לעשות לך את הדבר הגרוע הזה אבל הטוב בשבילי, מי שקורה את המכתב אני נורא צריכה עצה מה לעשות זה ארבע שנים של ביחד, זה מתנות שרק מחכות להיפתח.


אתמול בלילה הוא בא ורצה לדבר וכשזה קרה הוא אמר לי שהוא בא רק בשביל זה, היום הריב המשיך באותו אופן וביקשתי ממנו שלא התקשר אליי יותר


ביום שלישי קבענו שהוא בא אליי יותר נכון הוא אמר שהוא הולך לעשות משהו ובאותו יום עשינו על האש אני חברה חבר שלה וחבר שלו את החבר סהר רצו להכיר לי כבר לפני שנה, סהר יש לו מישהי שמשחקת בו כבר שנה ושאלתי אותו אם הוא עדיין בסרט שלה והוא אמר לי שכן הבנתי שהוא נעול עליה בצורות מטורפות וכמה שהיא יורקת עליו הוא יותר מתחנף, ריחמתי עליו אבל הבנתי שאני זה הוא במקרה שלנו. באותו יום התקשרת 17 פעמים 7 שיחות לא עניתי לך אח'כ הייתי בשיחה ממתינה ואח'כ התקשרת עוד כמה פעמים לא עניתי ובשניים האחרונות אמרתי לך שאני יחזור אלייך, ניתקתי חזרת אחרי כמה דקותושאלת אותי בקיצור את באה או לא? אמרתי לך שלא ניתקת ובהודעה רשמת:


"תקשיבי טוב


שלא תעיזי להראות


את הפרצוף שלך


לידי


בחיים שלך אני


מזהיר אותך אפילו


ביום הולדת שלי


אני יריק לך בפרצוף"




אתמול אמרת שאתה לא אוהב אותי ובאת רק בשביל זה, אבל אני יודעת שאמרת את זה בגלל מה שקרה יום שלישי אוליי האהבה היא לא אותה הדבר.


אני מתלבטת ואני לא יודעת מה לעשות כבר אני יודעת שקצת משחק בך יחזיר אותך להיות פורפרה.




 


אם יש למישהו עצה אני אשמח לשמוע כי אני ממש לא יודעת מה לעשות