קשה להמשיך.. ואתה לא שלם בכלל

אני רוצה להגיד לך מיליון דברים!! אי אפשר לבחור את ההכי חשובים.


אדם,


אני רוצה לחתוך את הוורידים!! אני רוצה למותת אני רוצה כלכך הרבה ואני רק חולמת על מה שבחיים לא יהיה לי אז איך תבין אותי? מי בכלל יבין? אני כלכך לא שלמה בלעדייך, חסרים לי המון דברים בלעדייך!! למה אני מרגישה שאני שוחה באוקיינוס לבד? למה אני מנסה להמשיך כאילו אנחנו לא מכירים? למה אני חצי בנאדם? למה אני מסתובבת כמו מסוממת ולא מאופסת? כי אולי אני לא רוצה להניח לך לעמוד מול כל העולם לבד!! לא לבד! איתי! אני מנסה, אני ערה שעות בלילות ומרגישה שהשמיים נופלים עליי והדמעות מציפות אותי ואני בוכה אפילו עכשיו אדם, אפילו עכשיו!! בחיים לא חשבתי על דברים כאלו ולא כתבתי מכתב כזה. הכל.. פשוט הכל.. חלל ריק לא נשאר לאן ללכת! בלעדייך בתוכי, בלי אוויר לנשימה.. מי יכול לנחש בכלל שאני בנאדם חי? רואים אותי הולכת.. אז? רואים אותי נושמת ומדברת.. אז? אני משלמת על הכל ביומיום.. אני יודעת שבלעדייך אני הולכת ליפול. מצטערת. ואמרתי אתזה כלכך הרבה!! הקולות אומרים לי לדאוג לעצמי שאני מאבדת את עצמי. בייבי, הפנים שלך לא יכולות לשקר לי, אני יודעת שעשינו טעות. אבל ללכת ולנסות לא לזכור.. כאילו לא קרה? זה בלתי אפשרי. כל מקום, השם שלך מופיע, הרקע שלך משפיע, הקול שלך מרקיע, לא יכולה לתת לך ללכת!! לא אני!! אני לא ייתן לך כי אנל'א מסוגלת וניסיתי........!!!!!!!! זוכר איך זה התחיל? שדיברת מגעיל שזה הולך להיגמר בינינו.. ואני כולי לא התייחסתי ואז לאט לאט שעיכלתי.. כלכך בכיתי עד שכמעט הקאתי מרוב דמעות ומי בכלל עזר לי? אנשים שאומרים לי "אה.. זה אהבה זה יעבור?" איך קל להם? בטח כי הם לא זוכרים.. את הכאב הזה.


אדם,


כל מי שיקרא אתזה אולי יבין, אבל אני מבינה הכי טוב ואני בוכה ובוכה ובוכה ובוכה..


.................................................................................................................................


......................................................................................................................................


........................................................................................................................................


.........................................!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! זה מה שאני רואהההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כאילו כלום לא קורה!!!!!!!!!!!


אדם אני אוהבת אותךךךך!!!!!!!!!! למה דווקא אתה לא מאמין לזה??????????????????? למה זה כזה קשה?????????????????????


איך אני יוכל איך????? איך לעבור אתזה???????? איך מתרגלים לזה?????.


איך לא נשברים מזה???????????????? איך מתעלמים מזה? אני פה, רק חושבת על מה שאתה עושה איך אתה עובר עוד יום, ואתה.. כשאתה מתקשר.. אין לך מושג אפילו איך השם שלך על המסך בפלאפון הורג אותי איזה צמרמורת עולה בי!! לא כזאת של קור.. אבל כלכך דומה לה בתוך הלב. את הפחד שזה לא ייגמר במריבה לא בוויכוח שזה ייגמר במילים יפות!


זוכר את ההתחלה? איך שמחנו? איך בכינו מאושר? איך לא האמנו בכלל שהגורל ביד שלנו? איך היה לנו הכל בידיים? איך איבדנו בשניה הכל? כמה שאלות אפשר לעזאזלללל לשאול? ולמה אין לי אף פעם תשובות!????? אולי כי מעולם לא היה לי ומעולם לא ניסיתי באמת להיכנס לזה!


אולי הספיקה לי העובדה שיש אהבה שיש רגש שיש אמת שיש עולם בינינו ולא ראיתי שקיים לו תאום!!


אני רוצה שתדע, שמעולם לא הפסקתי ולא אדע יותר אהבה מזה ואני ימשיך לשמוע שירים.. שיזכירו אותך כי הזיכרון שלך הוא מה שמייחד את כל הרגעים יחד לבד אצלי בלב ונועל אותם עמוק!


      אוהבת אותך, מקווה שהמכתב יוריד לי את האבן הזאת בלב,


            שיסיר את הדמעות שלי ואם לא את כולם אז לפחות חלק מהם כי כל זה ממש קשה לי.