לבן אדם שאני הכי אהבתי/אוהבת....

"לפני שהפכתי אותך לכל החיים שלי,
הייתי צריכה לדעת שלדבר כמו החיים-אין ביטוח.."


חיים שלי..


אני כ"כ מתגעגעת אליך..לחיבוקים שלך,לנשיקות שלך,למגע שלך,לקול שלך..לכל מה שיש בך פשוט.
למרות שאני מנסה להדחיק את זה ולהראות כאילו לא כואב לי,וכאילו אני כבר לא אוהבת,ולא איכפת לי מהמצב הזה
בא לי לצעוק לך בתוך האוזן שאני כן..אני כן אוהבת! איכפת לי מאוד! כואב לי שאנחנו כבר לא ביחד..אני שבורה
הלב שלי נישבר לאלף חתיכות שרק אתה תוכל להרכיב מחדש..
שבועיים שאנחנו לא ביחד..ושבוע וחצי שאני לא שמעתי מימך..שלא דיברת איתך,שלא ראיתי אותך.
" שפוייה,אבל מטורפת עליך
חייה,אבל משתדלת שלא למות בלעדייך.."
זה בדיוק המישפט שמתאים למצב שלי כרגע.


אם רק הייתי יכולה להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך,כמה שאני מיצטערת על איך שדיברתי אליך בפעם האחרונה..
אני לא באמת בגדתי בך!..אמרתי את זה בשביל להכאיב לך,ואני יודעת שזה הכאיב.
ואני באמת אהבתי/אוהבת אותך..אני אוהבת אותך יותר מאשר את עצמי.
"אובדן אמיתי מתרחש רק כשאתה מאבד משהו שאתה אוהב יותר מעצמיך.."


"והכי כואב,שלא הבנת שאני משקרת לך!.."
כן,כל המילים שיצאו לי היו תוצאה של הכאב,התיסכול,העצב שנבע מזה שאנחנו כבר לא ביחד.
ויתרתי על כ"כ הרבה דברים בשבילך..ידידים,מסיבות,אילת..
ואני לא אומרת שלא היית שווה את זה,אבל יכולת להעריך את זה קצת יותר..
עשיתי את זה מהאהבה שלי אלייך..מפחד לאבד אותך,מהפחד לריב איתך.
ידעתי שאתה בן אדם קנאי מאוד,ביגלל זה ויתרתי על הכל בשבילך..בשבילנו.
והנה..למרות הכל,עכשיו אנחנו לא ביחד,וגם זה כמו שאתה אמרת ביגלל הטעויות שאני עושה.


"אם היית מסתכל לי בעיניים,
היית יודע למה רע לי.
אם היית מסתכל לי בעיניים,
היית יודע איך לעשות לי טוב.
אם היית מסתכל לי בעיניים,
לו לשנייה,
היית רואה מבט של עצב.
מבט חיוור וחטוף שצמא לשתות אהבה.
אהבה שטופה בכאב...
אם היית מסתכל לי בעיניים,
היית יודע אותי.
יודע אותי יותר משאני יודעת אותי.
יותר משאני מכירה את עצמי.
אם היית מסתכל לי בעיניים,
היית מסתנוור...
ולא מיופי.
היית מסתנוור מכאב.
היית מסתנוור,
מדוכא...
אבל מאושר.
כי אם היית מסתכל לי בעיניים,
היית יודע עד כמה אני א-ו-ה-ב-ת אותך
עד כמה אני שונאת אותך
עד כמה בא לי למות איתך..."



כן,כי אם היית מיסתכל לי טוב טוב בעיניים היית רואה כמה אני אוהבת אותך.
היית יודע כמה שרע לי,כמה עצוב לי כמה קשה לי שאנחנו כבר לא ביחד
כמה שאני מנסה לשנוא אותך..לישכוח..אבל לא יכולה.
אולי כי הכל עדיין טרי מידי..


כן אני יודעת שמאותו הרגע שעליתי לאוטובוס הכל השתנה.
מאותו הרגע שנתת לי נשיקה ואמרת לי שהכל בסדר.
אבל דווקא לפי הנשיקה הזאת ידעתי שלא,שום דבר לא בסדר
הנשיקה הייתה כ"כ יבשה..חסרת אהבה..הנשיקה האחרונה שקיבלתי מימך.
מאז היחס שלך כלפיי נהיה יותר ויותר יבש..פוגע
עד שאני בעצמי שאלתי,"אתה כבר לא אוהב?"
וזאת הייתה התשובה שלך,"אני כבר לא אוהב אותך..אבל איכפת לי מימך".
מיצטערת,אני לא מאמינה לך!
איך זה שאהבה כ"כ גדולה ניגמרה תוך פחות משבוע?
ואני יודעת שאהבת באמת..
נתת לי להרגיש את זה בכל הפעמים שהיינו ביחד,הנשיקות החמות שלך..החיבוקים..
וגם אמרת לי..היית מיסתכל לי בעיניים ואומר לי שאתה אוהב אותי,ואף פעם לא תוותר עליי
איפה כל זה נעלם פתאום?
אני יודעת שזה לא נעלם..אני מכירה אותך יותר מידיי טוב,
אני יודעת שהחלטת לוותר..שאתה חושב שיהיה לנו טוב יותר כל אחד בניפרד..


‏"ואולי אתה לא יודע,
שיש דברים מעבר לשתיקות..
ואותי אתה לא שומע,
איך המחשבות אותי שורפות..
לא אוכל עוד לתאר
את דמותך לא לצייר
איך טעות אחת גרמה לך לוותר.."



אני כ"כ אוהבת אותך..כ"כ מתגעגעת..
גם אתה? אני בטוחה.
אבל כניראה שכל אחד צריך להמשיך בדרך שלו
אולי יהיה לנו יותר טוב בניפרד,בלי ריבים וטעויות מהצד שלי.
אז אני ממשיכה,והפעם בלעדיך.
וזה שהחלטתי ללכת..לא אומר שהפסקתי לאהוב אותך
הלב עדיין שבור,אבל ההצגה נמשכת...


.."רבות הדרכים לאהוב אותך
ארוכה ביותר הדרך לשכוח
אהבנו עמוק
אהבנו פתוח
אבל הכי בטוח זה מרחוק..."



אומרים שאנשים לא סתם נכנסים לחיים שלך
שמי שנכנס לך לחיים מביא איתו משהו ללמד אותך
אבל אני תוהה .. למה אתה נכנסת?
בשביל ללמד אותי מהי אהבה עמוקה
או כדי להראות לי את הכאב שבא אחריה?


אני מקווה שתוכל לצאת מהלב שלי בדיוק כמו שניכנסת אליו..
הזמן יעשה את שלו.


"מילים כבר לא יזיזו רגשות
מבטים כבר לא ירעידו רגליים
ליטוף קל כבר לא יצמרר שיער
דמעות כבר לא יציפו כעס
ורק הזמן יחלחל בזיכרון,
וייצור סדקים בקיר המקיף אותך..."


 


שלך,
מור