אתםםםםםםםםםם חיייביםםםםםםםםםםםםםםםםםם להכנסס איןןן אימאלה בכיתי שקראתי את זהה

אימאלההההה איזההההההההה סיפורר איןןןןןןןןן כחו כמה דק מהזמן שלכם אפילו תשימו מוזיקה עצובה ברקעעע

ותקראוו ממש דחוףףףףףףףף







גלי ישבה בחדר המגורים פניה נפולות ועיניה נפוחות מרוב בכי. היא ידעה שאיבדה אותו לנצח, היא ידעה שלא תוכל להגיד לו לעולם שהיא אוהבת אותו ושאהבה אותו מאז ומתמיד.

היא אהבה את תומר שנים על גבי שנים בסודיות. אך תומר היה מקובל בחברה ומחוזר מכל הצדדים בבנות יפיפיות, ועכשיו כשגמרו את התיכון, תומר נוסע לתמיד עם חברתו היפה מאי.

השעה היא שבע בערב, המטוס היה צריך כבר להמריא ותומר יצא מחייה לתמיד. היא לא יודעת עם הוא יחזור בכלל.

גלי הדליקה טלוויזיה ובו הקריין בחדשות דיווח על המטוס שנפל. גלי הייתה המומה, היה ברור שזה המטוס שתומר היה בו. זהו זה ניגמר, גלי פרצה בבכי התחילה לרעוד ולא האמינה שתומר כבר לא בין החיים. היא הצטערה שלא סיפרה לו על רגשותיה כלפיו, שהיא לא מנעה ממנו לנסוע עם מאי.

כעבור שעתיים עמד אמבולנס ליד הבית של גלי כל השכנים היו סקרנים לדעת מה קרה.

בחדשות דיווחו על הנערה שהתאבדה, גילה 18 והשאירה מכתב מאוד קצר-

"סוף סוף אני אראה את אהובי ואגיד לו שאני אוהבת אותו"

היה ברור שזאת הייתה גלי.

באותו רגע תומר הקשיב לחדשות. הוא לא נסע בכלל וגם לא התכוון, זו היתה סתם שמועה שרצה לה.

תומר הקשיב לחדשות על נערה שהתאבדה אבל לא היה לו מושג שזאת הנערה שהוא אהב ולא היה לו מושג שהיא הקריבה את עצמה מרוב אהבה כלפיו, לא בטוח שהוא ידע גם מתישהו, כי גם תומר אהב את גלי כמו שגלי אהבה אותו.



תגיבווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו :[[[