בשבילו

יורד הגשם. שוב. טיפותיו הגדולות והקטנות יורדות מתאחדות לאחד וזולגות על הזכוכית. משונה. בדיוק כמו הדמעות. אבל אם הוא גשם, למה לו לבכות? או שהוא פשוט מנקה את האדמה, כמו שהדמעות מנקות את הנשמה? אני גם יודעת לבכות ומאד אוהבת גשם. הרי אנחנו כ"כ דומים. אני גם שקופה, אני גם אוהבת להיות כמוהו. אני תופסת אותו בידיי, והוא מחייך בעצב, בעודו נופל על כפות הידיים הרכות, משקף את האצבעות. אני אוהבת את הגשם. אבל אותך אני אוהבת יותר...זה שיר שתורגם מרוסית שנורא אהבתי רק בשבילכם...