אתה לא רוצה לשמוע.. אולי תסכים לקרוא

בפעם הראשונה וכנראה גם היחידה שהתאהבתי הייתי בת 12. הוא היה ילד מקסים, ואהבנו כל כך. יכולנו לדבר שעות, לצחוק, לשיר, לחייך אחד אל השני וגם לשתוק בלי הרגשת מועקה ומבוכה בנינו. מעולם לא היינו חברים רשמית, גם ככה כולם ידעו שאנחנו זוג. בהתחלה, כמו אצל כל חברת ילדים קטנים, צחקו והתלוצצו על הזוג המאוהב.. אך מהר מאוד התרגלו לרעיון, ואנחנו היינו מאושרים. הדבר היחיד שהעיב על האושר שלנו היה שידענו שלעולם לא נוכל להיות ביחד לתמיד, ידענו שיבוא יום ואני אחזור לעיר שלי, למולדת שלי.. וכך היה...


לאחר שנתיים מאושרות ארזתי ונסעתי. בכינו ביחד. בכינו על כך שלעולם לא נתראה שוב, על כך שגם אם נרצה לא נוכל לשמור על קשר (היו הורגים אותנו אם היו יודעים... לא המקום לפרט כאן), בכינו על כך שכל מה שיש בנינו ישכח עם השנים... ואכן הזמן עבר.. שנתיים התגעגעתי אליו, בכיתי לעיתים בלילות, חשבתי עליו יום יום.. בהתחלה הרבה, אחר כך פחות... הזמן השכיח ממני את הכאב והחלטתי להמשיך בחיי


וכאן, אביחי, אתה נכסת לתמונה. אתה מקסים, ללא ספק. חיזרת אחרי וזה מאוד החמיא. רציתי לומר לך "כן" אך תמיד אמרתי "לא" כי לא אהבתי אותך מספיק... חשבתי תמיד על ההוא שנשאר מאחור.


אחרי תקופה ארוכה נכנעתי. היינו יחד ארבעה חודשים. היית חבר מדהים. דאגת לי, אהבת אותי, נתת לי ולא רצית שום דבר בתמורה מלבד את אהבתי. דאגתי לך, נתתי לך את כל כולי, אך את הדבר שהכי רצית לא הצלחתי לתת. הלב שלי היה אטום, הוא עדיין... אני לא יודעת למה, זה לא אתה, זאת אני. זאת אשמתי.


לא, אין מישהו אחר. אני לא מאוהבת, פשוט חומת מגן עוטפת את הלב שלי ומסרבת לרדת. אני חושבת שלאדם אחד בלבד יש את המפתח לשערי החומות, אך האדם הזה רחוק ממני.. וכנראה שלא נתראה לעולם.


אני מקווה לפגוש את האחד שישיג את המפתח. אולי זה תיהיה אתה, אך בשלב מאוחר יותר.. סלח לי על שעזבתי, אני יודעת שאתה עדיין כועס.


נסעתי לשבועיים בלונדון. אני עדיין חושבת עליך יום יום, המרחק לא השכיח אותך ממני. אמש לפני השינה ניסיתי לעשות חשבון נפש, אולי טעיתי, אולי אני רעה. אבל אביחי, למען האמת, מלכתיחלה לא אהבתי אותך כמו שאתה אהבת אותי, ואתה ידעת את זה בתוך תוכך, רק לא רצית להודות בזה. אז בשביל ההגינות, מוטב היה לעזוב אותך.


אביחיוש מלאך, אתה תמצא משהי חדשה שתדע להחזיר לך אהבת אמת. אני מעריצה אותך כל כך על הכל. אתה מקסים ודואג ואיכפתי. סלח לי. מליון סליחות. אל תכעס עלי. אני לעולם לא אשכח אותך. התקשרתי אליך לפני שטסתי, אמרו לי שאתה לא יכול לענות... לא לחצתי.. נסעתי בלי לומר שלום. אני מקווה שלא תכעס עלי כשאחזור.


שלך


טליה