לא מתגעגעת יותר

זה לא מכתב אהבה, וגם לא מכתב פרידה..

אבל זהו מכתב של כל הדברים שלא מצליחה להגיד לך..

אני כבר לא מתגעגעת וכבר לא מרגישה..

שאני שומעת את השם שלך אין לי יותר את הדקירה הזאת בלב.. לא מרגישה יותר כאב..

כל יום חושבת עלייך פחות ופחות ויש ימים.. שאפילו לא..

חשבתי שאהבתי היום אני מבינה שלא

כל זה היה מין אשליה . כי גם אני רציתי את הרומן

שאני בד"כ קוראת עליהם בספרים.. ורואה בסרטים.. רציתי להיות אותן הדמויות שכל כך
הערצתי..

ברוב טיפשותי בניתי לי בראש סיפור אהבה שלם.. ושזה הלך טוב

פשוט באתי וסיבכתי את זה.. כדי שיהיה כמו בסרטים?

וזה היה כמו בסרטים.. וזה היה יפה והיה מעניין..

רק בעיה אחת לא לקחתי לי בחשבון.. שבסרטים זה רק שחקנים.. ואילו אני? בן אדם
אמיתי..

שפגעתי.. אתה בכיתה.. שנפגעתי אני בכיתי.. שזה נגמר זה היה כואב נורא..

זה לא היה בכלל כמו בסרט.. אחרי יום לא פגשתי מישהו שיחליף אותך..

וניסיתי לשכנע את עצמי שיש לזה עוד סיכוי..

אני כבר לא מרגישה כלום.. וכל הסיפור כאילו קרה למישהי אחרת..

אבל אני כועסת על עצמי ולא יודעת אפילו על מה...

כבר הכל שכחתי.. אבל לא יודעת מה איתך.. לפעמים אתה טוען אחרת ורוב אתה כל פעם עם
מישהי אחרת..

פעם שהייתי פוגשת מישהו אחר הייתי חושבת עלייך.. ומשווה אותו עלייך.. וזה לא הייתה
אתה.. אז הייתי אומרת לא..

היום אני פוגשת מישהו אחר אני לא ניזכרת בך יותר אבל אני שוב ושוב נזכרת באותו
הכאב.. באותו הפחד

ובאותו תחושת חוסר אונים.. שלא הייתי רוצה לחוות שוב.. בחיים..

אני פוחדת להפגע שוב ואפילו פוחדת לפגוע... ולא נותנת לעצמי יותר הזדמנות לתאהב
מחדש.. ואולי אפילו לתאהב בפעם ראשונה...!?

תמיד ידעתי בחיים שמשעושה משהו רע.. לא מקבל תמורת זה טוב..

ואתה? אחרי איך שפגעתה בי..

למה אתה כן מצליח לאהוב וכן מצליח להיות כל עם מישהי אחרת..

ואני לא