אינני רואה

" אינני רואה אותו היום כפי שראיתי אותו פעם ואינני אוהבת אותו היום כפי שאהבתי אותו פעם מה שקשה בכל זה הוא שהוא נותר כפי שהוא ואני היא שהשתניתי , כך שכל הדברים שהייתי פעם, וכל הדברים שהרגשתי פעם, מזוייפים"


זה מה שאני מרגישה עכשיו... הרגע של הידיעה , הידיעה שממנה כבר לא ניתן לחזור חזרה... הרגש שבו כול רגש שהיה בי מת עכשיו הולך ממני... ומשאיר אותי בריקנות איומה...


האמת הזאת... האמת שהשתנתי ... שהתמימות כבר לא חלק ממני.. האמת שאתה כבר לא חלק מחיי... האמת הכול כך ריקה וכול כך כואבת.... העזתי לעוף ועפתי ..עפתי ועכשיו אני רוצה לחזור אך הדרך אבדה...


תמיד הרגשתי לא שייכת... העולם הזה מעולם לא התאים לאחד כמוני.. אבל אתה החזקת אותי בחיים... גרמת לי להתלהבות של ילדה קטנה... גרמת לי להרגיש פשוט יפה... ואהבתי אותך על כך...


ועכשיו הזמן חלף לו... העבר נשאר רק עבר... וההתלהבות החליפה מקומה בבדידות כואבת... ואני שוב כותבת... מילים רק מילים כתובים על נייר...