לאהובי הנצחי....

הייתי תמיד פה איתך ,תמיד הקשבתי לך..

על כמה קשה לך בצבא ושאתה רוצה שאני יהיה לידך....

כשבכית חיבקתי אותך נתתי לך להרגיש את האהבה

נתתי לך להרגיש שאני רק שלך ואת הבדידות לקחתי ממך...

כשהיה לך קר בשמירה לחשתי לך מילות אהבה

חיממתי לך את הלב רק שתרגיש שיש משהו שאוהב..

שבועות של בדידות חיכיתי לך..

רק כדי לחבק להרגיש ללטף אותך...

לא אשכך...

כשהיית ליד המלאכים שעלו לשמיים..

חשבתי שאיבדתי אותך לעולמים...

ובטלוויזיה הקשבתי לשמות של המלאכים...

אתה לא היית בניהם , ואז הבנתי שאתה בריא ושלם...

שאתה חיי ונושם, ...

אז רק הבנתי כמה כואב לאבד אהבה

מאז עשיתי הכל בשבילך אולי כי פחדתי לאבד אותך?

אולי כי אהבתי בלי סוף...?

אבל אתה לא ראית את כל זה....

חשבת שאני לא אוהבת , חשבת שאני מזלזלת..

לא ראית את כל הדברים הקטנים שבעצם מראים

שכן אהבתי שכן דאגתי,ולא רציתי לאבד...

חשבת שאם אני לא מביאה אז איו אהבה...??

שאם אני לא קונה ולא משקיעה אז האהבה לא שווה...??

אז תדע שאתה טועה..! וכל אותה הדאגה שכל פעם שהלכת לצבא..

רק היא שמוכיחה כמה שאהבתי אותך...

ורק מהסיבה שאהבה לא ברחה..שהיא עוד פה בליבי...

אני מבטיחה שאתה עוד תבין שאהבה היא כל הדברים הקטנים...

הדברים שעושים את החיים ליפים ופחות כואבים...

העידוד הדאגה החיבה ...

גם שהלכת איתה לא הרסת תאהבה כי היא אצלי כל כך טהורה

ולמרות שאותה נערה עשירה שבגדת איתה רק נתנה וקנתה...

היא לעולם לא תאהב כמו שאני אהבתי אותך...

כי כסף לא קונה אהבה...

היא בחיים לא תיהיה שם בשבילך..

היא לא תקשיב לך...אולי רק תחבק..

היא לא תדאג לך באמת....