לאלוהים ולכל האהבה שהיו לי

אני לא יודעת כבר למי לכתוב את המכתב הזה..אולי לה'..אולי פשוט לכל האהבות שהיו לי...


אני מודה השנה התחילה לי בצורה הכי מגעילה שיכולה להיות הרגשתי רע עם עצמי עשיתי שטויות תמיד ניסיתי להיות רק ילדה רעה..נמאס מהילדה הטובה הזאת שתמיד פוגעים בה. יצא לי שם...שלא תטעו אני לא באמת זונה להפך אני בתולה פשוט עשיתי רושם של "נותנת" והינה המציאו עליי דברים סתם. התפללתי לחבר והינה עכשיו יש לי, שיקרתי לו בנוגע לכמה דברים שאם אספר לו נראה לי הוא אי פעם יסלח לי..הוא די גדול ממני בכמה שנים ואני מאמינה שהוא כבר רוצה שנשכב, אני לא מוכנה בכלל והפחד שלי שאם לא אעשה את זה איתו הוא יילך לי...אני יודעת אתם תגידו אז הוא לא באמת אוהב וכל השטויות האלה..אבל אצלי זה שונה בחיים לא ממש אהבו אותי תמיד רק פגעו ,ניצלו גם ככה לא סומכת על אף אחד..באמת שלא..יש לי חברה טובה..טוב נקרא לזה "טובה" אני והיא פשוט צבועות..אנחנו מתעבות אחת את השניה מחפשות רק לפגוע ואנחנו חברות..אני יודעת זה כבר ממש דפוק . אני לא יודעת לאיזה כיוון להמשיך מעכשיו באמת אני מרגישה שונה כ"כ השתנתי הצלחתי לאכזב את כולם בכ"כ מעט זמן! הפסקתי להאמין באהבה...כנראה זה רק בסרטים אפילו שם אני לא מאמינה למה שהם אומרים. כדי להסתכל למישהי בעיניים , להחזיק לה את היד ולהגיד אני אוהב אותך..ואז לשקר..צריך להיות באמת זבל כמוך..כי על דבר כזה לא סולחים...כשהייתי חולה וביקרת אותי החלמתי..אתה בעצמך ראית..עכשיו אני גם חולה...נשבר לי הלב לרסיסים אבל אין סיכוי שתוכל להחזיר לי אותו למה שהיה..