ירח מלא

הולכת ברחוב צדדי


עם סיגריה ביד


מחפשת פנים מוכרות


כדי לא להרגיש לבד


 


מרגישה איך הבדידות


מציפה אותי מבפנים


כמו אוניה שטובעת


בים של רגשות מוזרים


 


ממשיכה ומתקדמת


מביטה ומתעייפת


יושבת עומדת


קמה הולכת


 


מרימה את הראש


רואה את הירח


אני מביטה והוא מביט


רואה אותי והוא מבין


אני רק רואה אותו ורוצה לבכות


 


לבכות על הכל...


על מה שאבד ומה שחסר


על מה שקרה ומה שיקרה


מתאפקת נורא ובסוף משתחררת


הרי אני בוכה רק פעם ב...


בוכה רק בלילות של ירח מלא...