דמעה קטנה מתוך האהבה

החושך כבר ירד לפני כמה שעות

אני בבית לבד, ידיי כבולות

ולא אוכל ללכת לחפש אותך באפלה

אז מה נותר לי, התקווה והתפילה

אתה רחוק ממני נשמה, את הלכת

לתת לי נשיקת פרידה אתה שכחת

מגע קצר של השפתיים על הלחי

כאב חונק, רוצה אני לפרוץ בבכי

אבל בלב המתענה כבר אין כוח

הלב הזה אף פעם לא יוכל אותך לשכוח

יושבת לי לבד, בלב כבר אין שלווה

פתאום זלגה דמעה קטנה מתוך האהבה



דמעה של אהבה כבדה כל-כך

זה כבר לא בכי וייאוש על גבר שהלך

זה חלק מהאהבה, הכוח הגדול

כשלא נשאר בלב יותר מקום לסבול

והתפילה נגמרת, השמיים אפורים

רוצים לבכות, לצרוח, אך לא יכולים

כל-כך רבות השאלות ואין תשובה

יש רק דמעה קטנה מתוך האהבה