אהבה אחת אמיתית

 כל השבוע תהיתי באיזה חג מדובר, הרי חג האהבה הישראלי נחוג בט"ו באב,

בקייץ בחודש אב, לפי סיפורי התנ"ך, הנשים לובשות לבן, ויוצאות בריקודים, במחולות
ובתופים, ומפזזים בכרמים.

ואז נאמר זהו חג האהבה יום ולנטיין הקדוש של הנוצרים..

זה אותו דבר עם חג המולד, ועם סילבסטר. אלה הם חגים נוצריים.

לנו יש קדושים אחרים כמו הרב עובדיה יוסף, הבעש"ט ואחרים.

אז שאנחנו היהודים נחגוג חג זה? לנו היהודים מותר לצאת רק עם יהודים ולא התנסינו
באהבה אחרת, עם לאומים שונים, ואני לא יודעת עם כל הגברים דומים

מי שאוהב באמת לא צריך יום מיוחד כדי לחגוג, כל הימים הם כאלה.

כך גם לפי הספרים הרומנטיים והאגדות, הנסיך בא להציל את הבחורה, מידי הדרקון הרשע,
מתחתן איתה מאהבה, וחיים באושר ואושר עד עצם היום הזה!!

אך האומנם זה כך באמת?

כמה פעמים ספרת עד עשר,

אני שואלת כמה פעמים אפשר לספור את האכזבות בחיינו כי הרי לי לא היתה

באמת אהבה אמיתית ואפילו לא רק פעם אחת. תמיד זה היה הגבר הלא נכון במקום הלא נכון
שהציץ הביט, חייך, חילק מחמאות, הציץ ופגע והלך.

כמה פעמים פעם ועוד פעם , ניסיתי מחדש, הרי חייתי באשליה ובאידליה,

שאכן הנה הפעם פגשתי את הגבר הנכון.

ואלוהים עדי , עשיתי את כל , כדי שהאהבה תישאר לאורך זמן, הכנתי אווירה רומנטית,
הדלקתי נרות ריחניים, צבעוניים, מפוזרים בחדר, השמעתי

מוסיקה רומנטית ושקטה, שמדליקה את רגשות האהבה, בישלתי אוכל טעם,

תפריט שמנצח, שהרי הדרך אל הגבר היא דרך האוכל.

אך שוב זה קרה.

לי ברור שזה כמו ריקוד "צריך שניים לטנגו" ולא יתכן שרק האישה תעשה

מאמצים, והרי אהבה זאת שותפות מלאה. היכן היא האהבה שכתוב עליה בשיר השירים ועליה
נאמר :”מים רבו לא יכבו את אש האהבה".

הגבר משתמש באישה ואני לא היחידה, כמו כפפה חד פעמית, כפפה מפלסטיק

שמשתמשים וזורקים והולכים.

נשאלת השאלה האם באמת האהבה היא כמו נר נלקת ונכבית לאחר שעה.

או שהיתה זאת התחזות לשעה קלה, אפילו לא תשוקה, מאווים של אותו הרגע.

הגבר מחפש תהילת עולם "זבנג וגמרנו" מהירות השיא..

הרי אלוהים ברא את האדם, ולאחריו את האישה, שתהיה ע זר כנגדו ואמר

במפורש "לא טוב היות האדם לבדו"...

אז אני שואלת האם יש אהבה בעולם?

כמה פעמים הגבר חילק לך מחמאות ואמר: את אהבת חיי, אתן לך את הנשמה את כל האהבה שאת
מחפשת.

אני מקווה שתפרסמו את מכתב המשאלות.