קליפה

כול יום שמגיע אני יודעת זה עוד יום להתמודד, עוד יום לא להישבר.. החלומות הגדולים התקוות שבלב נותנים לי את הכוח.... לעבור את היום עם לה שלם...


פוחדת מאנשים, פוחדת מעצמי , פוחדת מאהבה... הרי כבר נשבר לי הלב .. אך יודעת עוד אשלם על זה ביוקר על הפחד והאכזבה... האמונה בי אט אט מתפוגגת ככול שהקשיים גוברים.. כך האמונה נעלמת לי...


מגדלת לי קליפה גדולה מספיק בשבילי.. לכסות את הרגשות.. לכסות את הפחד שמופיע בעיניי.. מוענת מעצמי כול כך הרבה דברים... יודעת עוד אשלם על זה ביוקר על הפחד והאכזבה..


הימים חולפים לי מהר מידי... ואני יותר ויותר מתייאשת כבר לא מרגישה כמו פעם האהבה לא עוד ממלאה אותי... המחשבות כואבות יותר .. הצער רב יותר... נראה כי פעם היה קל הרבה יותר נדמה שלגדול לא פשוט כלל... נדמה שהעבר היפה לא ישוב לעולם.. ואת הצער רואים בעיניי...


הקליפ מרחיקה ממני אנשים שהלב אוהב.. הקליפה לוקחת כול מה שיקר בכאב.. הקליפה שומאת על ליבי שלא יישבר אך יותר הקליפה שורפת כול מה שהיה... מונעת ממני לחיות באמת..


אין בי עוד פחד הקליפה פה בשבילי.. אין בי רגשות שיכולים לשבור את ליבי.. הקליפה הרחיקה הכול ממני.. אך אני אומרת תנו לי לב שבור , תנו לי חרטות, תנו לי להרגיש גם אם יכאב, תנו לי זכרונות כואבים.. תנו לי פחד.. תנו לי הכול כי בלי כול זה מה בעצם אנחנו שווים?..


הקליפה מונעת כאב ובעצם מונעת הכול .. כי דברים טובים באים רק עם כאב אבל עכשיו מאוחר מידי.. עם הזמן הקליפה נהייתה נוקשה.. הלב אט אט נסגר גם הוא הקליפה סגרה עלי..