המכתב שלא נשלח

למורר! הילד שאהבתיי:[


 


איך זה קרה כלכך מהררר? הריי נשבענו ביחד שזה לא יגמק לעולם ואם אני יגיד שאני עדיין אוהבת אותך.. או יותר נכון תמיד אהבתי אותך! אתה לימדת אותי מזאת אהבה ולימדת אותי איך לאהוב ואתההה נשבעת שלעולם לא תפגע בי! איפה כל זה עכשין?! תאמת אני בכלל לא רציתי להיות איתך! היה לי טוב בתור ידידה שלך, אני ידעתי מהתחלה  גם כשאמרתי לךך..


"שמידידים אפשר להפוך להיות חברים אבל מחברים אי אפשר לחזור להיות הידידים שהיינו"


כל מה שעשינו אז, נשאר בזיכרון שלי, איך שהיינו מבלים יחד בלילות..איך שהלכנו בשביל שליד הבית של גלי.. והיינו יושבים שניינו לבד..מדברים מצחקקים מתחבקים ומתנשקים..ואניי? אני הייתי אומרת לך "אני מפחדת לאבד אותך" ואתה היית משיב ואומר" בחיים זה לא יקרה, ברי שלי אני אוהב אותך, ואוהב כל הזמן!" ואנייי האמנתי כמו טיפשה לכל החרטאהה הזהה


וכן אתה אאמרת שאני היחידה שבכית בשבילה ובגללה וראיתי אותך בוכה לא פעם ולא פעמיים..ואיך עכשיו הכל נגמרר?


זוכר שהיינו מדברים בפלאא שעותת ולא רוצים להפרד אפילו לא לרגגעע..


היינו אוהבים אחד תשני כמו שלא אהבנו ל=ע=ו=ל=ם!!.........


זוכר??..את הפגישה הראשונה שלנו? ואי זה היה מטורף..מוצאי שבת הכי מדהים שהיה לי בחיים, כמה שחיבקת אותי ואמרת שאתה אוהב ...כמה זמן חיכינו לפגישה הזאת..כשאני נזכרת בכל הדברים שעברנו, הדמעות מתחילות לרדת בלי להפסיק אני מבקשת מהן שיפסיקו אבל הן לא מקשיבות לי..:[ וביום שבאתי אליךהביתה.. וישנתי אצלך, איך שהתחבקנו מתחת לשמיכה, וכל פעם הזכרת לי את זה שאתה מפחד לאבד אותי..ושאתה אוהב אותי מאוד..אהבתי שאתה אומר לי את זה הייתי מרגישה שאתה המגן שמגן עליי...


כבר היינו אמורים להיות היום ארבעה חודשים:[ היינו ביחד שלושה ועכשיו עוברת לי צמרמורת חזקהההה:[[[[ אני מרגישה שזהו הפעם איבדתי אותך ל=ת=מ=י=ד! זה לא כמו אחד מהריבים שלנו זה הרבה יותר רציני! זוכררר תשיר שהקדשת ליי? יותר נכון תשיריםםםםםם הכי אהבנו את של דנידין "הסוד שלי ממך" ואיי המנגינה והמילים ממש עוברות לי בראש..


לא ידעתי איך לומר לך
היינו קרובים
אני רוצה אותך
ולא יודע איך משקרים
שמרתי לי בלב
מספיק לשבת שקט בפנים
אם אומר לך מילים
האם תזרימי צלילים לתוכי?
באת בתחפושת אחרת
שלא יוצאת ממוחי
עוד מפחד שתלכי לי
אותי לבד תעזבי
אז אני שותק בתקווה שתעני..


אהבנו תשיר וגם תשיר "כמו אוהבים בשקיעהה של " הראל מויאל


רק בזכותך למדתי להקשיב למילים..רק בזכותך למדתי שכן יש משמעות לכל דבר..במיוחד למילה אהבה, אבל דיייייי זהו למדתי מאותו יום שנפרדנו ששום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה , והלב שלי שבור לרסיסים כמו פאזל שלא מוצאים תחלקים שלו ככה שלי התפזרו להן אם הרוח הקרה שבתוך הלבב..ואת הפאזל הזה אי אפשר להרכיב לעולם!