גם המלאך לא יכול לעזור...

חלמתי בלילה חלום. חלמתי שאני פוגשת מלאך. הוא היה לבוש בלבן, היו לו כנפיים לבנות בוהקות. הוא חייך אליי.


ידעתי שהייתה סיבה לבואו. הוא שאל אותי מה שלומי? ולמה עייני כה עצובות? אבל הוא ידע את התשובה. הוא המשיך ושאל לאן נעלם החיוך שהיה מוקרן ממני כל הזמן?


הסתכלתי עליו ומבלי לומר מילה הדמעה התחילה לרדת. אמרתי לו שהלב שלי פצוע, הוא לא מחלים ואפילו לא בדרך.


הוא לקח את אצבע שלו וניגב את הדמעות, אבל כשראה שזה לא עזר, הוא נתן לי לפרוק את כאבי.


הוא שאל מה המשאלה שלי? עניתי לו שייש לי רק משאלה אחת, היא לא קשה, אני רוצה להיות בזרועות של זה שאני אוהבת.


הוא הסתכל עליי בעצבות. סיפרתי לו שאני באמת ניסיתי לשכוח, אבל אין לי לאן לברוח, שהזמן הפעם לא עושה את שלו. אני רוצה להיות לצידו אפילו לזמן מועט.


אז תגיד לי מלאך יקר- האם תוכל להגשים את המשאלה? האם העצב יהפוך שוב לשמחה? האם שוב פניי יקרנו מאושר וחיוך יעלה על שפתי?


המאלך ענה שהוא מצטער אבל הוא לא יכול לעזור לי- "רק את יכולה".


ניסיתי להסביר לו שניסיתי אבל בנתיים הוא התרחק ולחש "תיהיי חזקה, עוד יבוא האחד".


התעוררתי מהחלום ודמעות הציפו את עייני, כי ידעתי שאני צריכה להגיד לך שלום ולעבור הלאה.


כי אפילו המלאך לא יכול להגשים את משאלתי הקטנה!