לא יכולה לריב איתך

היי, מאמי....


שעת צהריים עכשיו, אני בעבודה, עסוקה עד מעל הראש אבל לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך. הרגשות מציפים אותי. המקלדת עכותבת מעצה, המילים נשפכות לבד, אני לא ממש עושה הרבה...


אהוב שלי. אתמול נפגעת ממני. לא שמתי לב שאני מדברת שטויות בלי לשים לב והמילים חדרו לך ללב ופצעו את הנשמה...ואני בכלל לא הייתי רגישה אלייך ולמה שאתה מרגיש. פתאום התחלת להוציא הכל, והמילים שלך נכנסו לי ללב וחדרו לי לנשמה וחשבתי שהנה, עוד שנייה, אתה נפרד ממני. בכעס עזבת את הבית ואני רדפתי אחריך (וגם הכלבה שלי הצטרפה למרדף...) רצו לי מחשבות בראש, חשבתי שאני מתעלפת, חשבתי שאני מתאבדת. אני לא יודעת מה אני אעשה בלעדייך. אתה קרן האור שבחיי, אתה מחזיר אותי לפסים, אתה יודע לכוון אותי, לומר לי את כל המילים הנכונות.


אני כל כך אוהבת אותך. אין לי מושג מה הייתי עושה בלעדייך. לא יכולה לדמיין את החיים בלעדייך. אתמול, כשדברנו, חשבתי שאני מתפרקת לרסיסים, לא יכולתי כמעט לעצור את הדמעות בפנים.....


עכשיו, כשאני חושבת על מה שהיה - אני יודעת שהכל לטובה. מכאן והלאה - יכול להיות רק יותר טוב, אנחנו חזקים יותר ויותר.


נשמה שלי, אני אוהבת אותך - לנצח.