את..

עכשיו שאני חושב על זה..

אני לא יודע מה קרה

תמיד היינו ידידים

מה היה מה שהשתנה?

מנשיקה תמימה נולדה כלפיך האהבה..

התאהבתי בחיוך שלך

ובמבט שלך..

כשאת מתקשרת אליי

ומספרת לי עליו

אני מקשיב לך כמו תמיד

כ"כ כואב לי

אבל משהו גדל בלב שלי

הצורך הגדול לעשות אותך שלי..

את ואני נועדנו אחד לשני

אם את לא נמצאת אני כבר לא יכול לנשום..

את לא רואה שאת בשבילי?

קראתי את זה במבט שלך..

וזה כתוב ככה כאן בלב שלי.... :-(