ימיי ספורים ... לכן חשוב שתדע .../ נטלי

אהובי.. זה היקר לי מכל, אני לא יודעת מי אתה! פעם ככה ופעם ככה.

באיזשהו מקום אני חושבת שאתה האחד.. אבל אז.. הוא מגיע ומחשבתי משתנה

לעד... צעדיי הולכים ופוסקים ואלייך כבר לא מתקרבים ... הדרך כבר אינה ישרה.. אני
עושה טעות מרה ... אך בסופו של דבר התשובה! לאן שאלך אתה תדע.. לא משנה שם אתה
נמצא, אז איך איני איתך?! אהובי... זה החשוב לי מכולם... עדיין לא יודעת מי אתה...
אולי הוא... אולי לא, אולי כן- אני מבולבלת!

לכן חשוב שתקרא את המכתב שיקדים את מה שנראה שיאחר את מה שהיה ..

מה שנברא, ביני לבינך, זה מסובך- לא נורא... אתה תבין.. רק תאמין .. ביום מן הימים
אותך אמצא, אך מלמעלה אותך אשמע ואראה בך כל תנועה ואכוון אותך לטוב ולא לרע..
אהובי , עכשיו עוד לא מאוחר אך אינך זאת יודע... אתה חושב שהעולם ממשיך .. והגלגל
מסתובב.. נכון! אבל תלוי באיזה מובן, באיזה זמן ,

בעצם... ללא הפסקה- אך איני איתך! אתה עדיין לא מבין .... אני אוהבת אותך!

אהבתי לך גדולה, גדולה מהירח גדולה מחוזק השמש גדולה מהעולם גדולה מכולם ... אך
אינך זאת רואה וגם לא תראה... ממך אני בורחת . למה?! למה זה לא כזה פשוט... זה נשמע
כעניין פעוט... אבל הוא מלא בסיפורים.. הוא מלא בחיים אבל שווה למוות של שנים, אני
שבורה ועייפה אבל לא נכנעת! אהובי...

עכשיו הערב יורד... אני מביטה לשמיים רואה את השקיעה.. וניצוץ הלבנה והציפורים אשר
שרות ... אשר ממשיכות , אשר חופשיות ונותנות לי לגלות שלחיים עוד אופקים .. טובים
ורעים .. אהובי .. איך לך זאת אגרום לראות איך לך אגרום זאת לרצות ... זה מלא
בצלקות אך גם בשכבות של רגשות... מלא באהבה מלא בתקווה ואתה רק חושב שזה משחק של
התחלה.. שזה יעבור.. ולעצמך אתה משקר... אז איך אני מתארת אותך ועדיין לא יודעת מי
אתה?! אולי השני... אולי לא.. שוב מסובכת ... ימיי ספורים ... לכן חשוב שתדע, שאת
מכתב זה כתבתי במיוחד בשבילך מכל הרגשות מכל התקוות שאפגוש אותך .... שאראה אותך
נוצץ עם חיוך בנשמה... שיהיה לך טוב ומלמעלה אצפה בך .. ואחייך משניה לשניה..

אהובי .. זאת לא נדע... אך יום יבוא ונגיע לתשובה .. וזאת הדרך אשר אני עושה.. הדרך
למענך , אך אתה זאת לא מבין ... אני עוד צעירה .. אך מבינה...

יותר מדי מבינה.. אז תגיד לי אתה- מה השתנה?! האם זה הגיל? האם זה המשפחה..? האם זה
טוב האם זה רע?.. האם אינך עוד חושק בי?! האם זאת אהבה... מה זה רק תגיד לי ...
מחשבתי היא גדולה.. היא לא מפסיקה..

אני מדברת ללא סוף .. ולאן אני מגיעה?! להתחלה!!! אהובי... לך זאת אני מקדישה...
לבי בוכה לך ימים .. לבי מחכה לך שנים... לבי סופר את הדקות ...

ככל שהן יורדות .. ממנו מחסירות פעימות ... תבוא- תוכיח- תראה- תסביר- תעביר- תשמע-
תבין- תהיה- תשתנה- תתחדש- תתמלא- תבקש!!! אני שם אהיה!!! לעולם ממך לא אתעלם .. רק
תהיה... רק תהיה... כי יגיע רגע ובו שנינו ניפול ... חיים רק פעם אחת .. אל תסמוך
על אחרים .. תקשיב ללבך, מה הוא רוצה?! מה הוא מבקש... לך לפי הלב, אל תחשוש אל
תפחד.. תן לי יד ונצעד לעד! אהובי ... מילותיי האחרונות, בשבילך אמשיך לחיות ..
מכתב זה כואב אך הוא מתוך הלב.. רוצה לדעת מי אני ? אני ילדה שכואב לה ילדה שבוכה
ילדה שלא מכירה את המילה שמחה מאז הכירה אותך ... הייתה היא מלאת חלומות וחיוכים ..
מאז עזבת היא שבורה לעולמים !!! אהובי...

אני אמשיך לקרוא לך אהובי .. האין זה מוזר....??!?!?!?! לא.... ממש לא..

וכך יהיה גם מחר... אהובי , אני אוהבת אותך , רק אל תבכה בוא ... ושלך אהיה... אל
תחלום על הרע .. תחלום על המלאכים כי ביניהם אהיה.. ולך אחכה..

שיהיה לך רק טוב... אני פה .. אך יגיע רגע.. שיהיה המכריע... ואני יישאר או ייעלם
.. נצל כל רגע אשר אתה מקבל ... נסה להישאר ולהוציא את הכאב..

אני מחייכת בגללך אך עצובה על שאיני איתך ... מכתב זה כואב ומלא בדמעות ממני אלייך
אך אמשיך לקוות ... ימיי ספורים אהובי.. לכן חשוב שתדע...

שכשאמרתי לך לא, זאת אינה הייתה הכוונה, פחדתי! פחדתי מהאהבה!

פחדתי ליפול ... הרגשתי שאני מטפסת ונופלת ושוב ושוב... ראשי מסתחרר לבי מתמרמר ..
אני מיואשת וממך נואשת ... מרגישה את הסוף , אך איפה ההתחלה.. מיהו האמצע? זה סיפור
או אגדה ? זה חלום או המציאות ? זאת הרגשה או תחושה ?... זאת אהבה ? זה אתה?! כן-
עכשיו אני בטוחה לכן תדע-

שזאת אהבה!!!