יש עוד תקווה..

את המכתב הזה כתבתי לחבר שלי לשעבר.. קצת ארוך אבל שווה לקרוא.


אני רוצה שתבינו שהכל עובר.. כשכתבתי את המכתב הזה חשבתי שלעולם אני לא אצליח להתגבר.. ועכשיו אני כבר לא אוהבת אותו, ולא חושבת עליו ולא כ=ל=ו=ם.. אני מאושרת בסבבה שלי.. אוהבת אתכם..



יש לי כל כך הרבה דברים להגיד לך, אני רוצה שתבין את כל מה שעברתי בגללך.
איך מילותייך ניפצו את לבי לאלפי רסיסים, איך בפליטת פה התגלו כל השקרים.
איך ברגע של חולשה את הכל נתתי לך, ואיך אהבתי אלייך הייתה כמו מחלה.
על הכל הייתי מוכנה לוותר בשבילך, את חיי הייתי נותנת למענך.
אך עכשיו אי אפשר לעשות דבר, הלב שלי בגללך כבר נשבר.
הדמעות שלי עדיין לא התייבשו, והפצעים שבלב גם הם לא התרפאו.
כולם לי אומרים שהזמן מרפא את הפצעים, אך הפצע שלי לעולם לא יחלים.
הדברים שעשית לעולם לא ישכחו, המילים שאמרת מראשי הם לא ייצאו.
ויש דבר אחד שאני עוד לא מבינה, איך במשך חודשיים לא הפסקת לשקר, ואיך אמרת שעליי לעולם לא תוותר.
איך אמרת שאני אחת בשבילך ושאתה תמות אם אני לא אהיה איתך.
איך אמרת שלא תהיה אחרת, ושלעולם אני לא אראה את עצמי בגללך נשברת.
ואיך האמנתי לכל מה שאמרת, איך לא קלטתי שהכל שקרים שסיפרת.
ועכשיו הכל סוף סוף התגלה, אמרת שבלבך לא הייתה אהבה.
אמרת שכל הזמן הזה שהייתי איתך, אתה בכלל אהבת אותה.
ועכשיו אני יודעת שבכל פעם שידי בך נגעה, אתה רצית להרגיש את ידה.
שבכל פעם ששפתי נשקו לשפתייך, אתה רצית לנשק את שפתייה.
שברגע ששנינו הפכנו לאחד, אני בעצם הייתי לבד.
בלילה שהוכחתי לך שאני אוהבת, גופך היה איתי אך לבך חשב על אחרת.
שאת כל המילים היפות שלי הקדשת, עמוק בלבך אתה לה אותם הקדשת.
ובזמן שהכל היה בשבילך משחק להעביר את הזמן, אני הייתי מאושרת, חייתי בענן.
ענן של אהבה שהפך לענן של אכזבה, ענן של תקוות שהפכו עם הזמן לדמעות.
ענן שהיה כולו לבן ועכשיו הפך שחור, ענן שהתפוגג עם הזמן ולקח ממני את האור.
ואני עכשיו רק מקווה שתבין כמה שזה בי פגע, מקווה שתבין שאהבתי אותך, ורציתי להיות רק שלך...