אהבה שלי

אהוב יקר שלי...


הבטחתי לעצמי ולא פעם שאני אשכח ממך. אבל זה חזק ממני. אני לא יכולה.. וזה לא שלא ניסיתי, אני פשוט לא מסוגלת. הלוואי והייתי יכולה לשכוח ממך.. הלוואי וזה היה אפשרי. אני פשוט כלכך אוהבת אותך וזה שבחיים לא תיהיה שלי, לא משנה את העובדה הזאת. אם היית נותן לי הזדמנות ולו אחת ויחידה הייתי עושה הכל בשבילך.. הכל למענך,שתיהיה מאושר. כבר כימעט שנה.. כימעט שנה שאני אוהבת ללא גבולות אך אתה לא יודע מזה. וכנראה לא תדע לעולם. לא תרגיש כלום.. הכל יחלוף ממך.. בלי שתדע בלי שתרגיש בלי שתחשוב על זה אפילו...על כל הימים שבכיתי בגללך... על כל הלילות הקרים והבודדים שהיו לי . כבר כמה זמן אני מרגישה הרגשה מוזרה.. ולא הכי כיפית.. הרגשה של תבוסה,כישלון.. כאילו שפיספסתי משהו.. כאילו שויתרתי על משהו. ולא סתם.. ויתרתי. אני ויתרתי על הדבר היפה ביותר שהכרתי בחיים שלי. עליך... אבל זה מחוסר ברירה.. כי אתה , אתה זה שויתר עלי קודם! אני רוצה שתדע שאני אמשיך לאהוב תמיד.. ולא כי זה מה שאני רוצה.. כי אני פשוט לא יכולה אחרת. מקווה בשבילך שתיהיה מאושר.. גם אם זה לא לצידי.. גם אם זה לצידה, לצד השטן בדמות מלאך הזאת שלך.. גם לצידה.. איהיה מאושרת אך שבורה בשבילך.