קשה בלעדייך

עברו ימים חודשים שנים אבל עדיין קשה לי בלעדיך קשה לי לא להיזכר בעינייך, עינייך היפות שפתיך הרכות ולהתגעגע הכי למילים הכואבות..


תמיד אהבתי את הטיפוס הקשה הטיפוס הרע הטיפוס שיודע איך לפגוע בבחור


 אהבתי את המשחקים האלה לא שמתי לב שאני פוגעת בעצמי יותר ויותר כי זה נמשך כי אני נותנת לזה להימשך ולא עוצרת..


הייתי עיוורת, עיוורת אהבה שלא שמה לב ליחס שלך יחס מעליב יחס פוגע יחס מזלזל אבל למרות זאת אהבתי אותך אהבתי אותך עד כלות הנשימה...


עד שהגיע היום שנמאס לי פשוט נמאס לי מהיחס שלך נמאס לי מההתנהגות שלך זה לא אמור להיות ככה אני אמורה להיות מאושרת לא אומללה אז עזבתי, עזבתי אותך


כל הדרך חזרה בכיתי והתחרטתי הלב שלי רצה לחזור אבל רגליי המשיכו ללכת              


הלכתי והגעתי לחברה וישנתי אצלה היא עזרה לי בכל המכשולים אם זה להיתקשר אם זה ללכת אם זה לכתוב מכתב כמו שאומרים בלעה אותי מהאדמה


כל היום הייתי בביתה לא יצאתי לא חיפשתי עד שיום אחד הגעת אליה עם דמעות ואמרת לי שאותי אתה אוהב מאוד ואתה תשתנה ותהיה טוב אלי ותתייחס אלי כמו למלכה אני כמובן שמחתי וישר קפצתי עליך וככה התנשקנו וחזרנו אליך..


היום הראשון איתך עבר בהצלחה אבל שאר הימים היו אכזבה גדולה כל מה שהבטחת לא קיימת חזרת להיות איך שאתה קשה ורע ומאמלל אותי בלי הפסקה...


אני יודעת שאתה אוהב אותי אני גם אוהבת אותך אבל למה כך כך רע לי איתך למה כואב לי הלב איתך למה אני כל הזמן בוכה בגללך זה מה שאמור לסמל אהבה? כזה סבל כזה יגון..שאי אפשר כבר לתאר..


באותו יום החלטתי שאנשים לא משתנים בשנייה וזה לוקח זמן ארזתי  את הדברים שלי ונסעתי הרחק מכאן שלא תמצא אותי לעולם שככה אני ינסה למצוא סיכוי חדש לאושר..


ועכשיו אחרי כמה שנים כתבתי לך את המכתב הזה...


מקווה שהשתנית...!