בוכה בזריחה

ציפור שחורה מתעופפת לה בזריחה

אני שקועה בעננים ורודים בתזוזה

השמיים מתבהרים, ציוץ ציפורים

אוטובוסים ניתן כבר לשמוע בכבישים

גג רעפים, ירוק בצמרת

אשה שהשאירה האור לפני שנכנסה לתרדמת

דממה שקטה, קולות של בוקר



עייני מזילות דמעה אחר דמעה,

איטיות ורטובות כמו שיש רק בזריחה

מסתכלת למעלה, חושבת עלייך

חולמת שאני הולכת אלייך.

אתה- לוחש מילות אהבה

ובמגע קסם מראה לי אותה



אך העננים הורודים כבר חזרו ללבנים,

כמו חלום שמתנפץ בפנים.

האם פעם בכית בזריחה?

האם ידעת מזו אהבה?

מוקדש לך- בדמעות של זריחה.