>>

היינו חברים, אבל לא כל כך היסתדרנו , תמיד נימשכנו אחד לשני אבל אף

פעם לא הגענו עד הסוף.

אני בתוכי ידעתי שאני רוצה שתיהיה הראשון שלי , אבל לא הספיקה האהבה שלי

או המשיכה שלך אליי, רציתי ליהיות יותר בטוחה בך, שתמיד תישאר איתי

ושתאהב אותי,

עוד מעט, עוד קצת והייתי מוכנה והכל ביגלל שאהבתי אותך כל כך, שאתה אהבתי היחידה...

אך אתה לא ידעת שעוד מעט בפעם הראשונה אתן לך את כולי, את אהבתי ואת גופי...

וניפרדת ממני בלי סיבה ובלי שום היגיון...כאב לי כל כך כי כבר היה מאוחר

אבל היתנחמתי בזה שזה קרה מאוחר ולא מאוחר מידיי...

ניפרדנו בשיחת טלפון, ומאז עבר זמן.. והיתה חסרה לי כל כך הפרידה,

ליראות אותך בפעם האחרונה, להגיד שלום, ולהתחיל בחיים בילעדייך,

חיים ללא אהבתי היחידה...

חיפשתי את ההזדמנות לבוא אלייך ולהיפרד,

והנה הגיע יום ההולדת שלך, אז הפתעתי אותך ובאתי עם עוד חברה...

אמרתי לך יום הולדת שמח, ושתמיד תיהיה רק מאושר גם אם זה בילעדיי...

איחלת לי רק טוב, ואפילו בהצלחה בחיים חדשים ושיבוא לי מישהו טוב שאני אצליח
לאהוב...

סיכמנו שנישאר ידידים, רציתי שהכל יסתיים בצורה טובה וללא טינה

אז הסכמתי, אח"כ ניסית לנשק אותי, אך אני היתנגדתי לך...

אמרתי לך שאין בינינו כלום שאנחנו רק ידידים, ושדיי זהו הכל ניגמר...

אבל אתה אמרת לי שלא הצלחנו בתור חברים, אבל עדיין אנחנו יכולים להמשיך וליהיות
בקשר...

אמרתי לך שאין מצב ושאני לא אהיה איתך... ושבאתי אליך רק בשביל להיפרד

ממך בפעם האחרונה, (וכניראה שזה עוד יותר הדליק אותו שהוא לא יראה אותי יותר)

המשכת בשלך , נישקת אותי בכוח, כמה שביקשתי לא הפסקת....

נתת לחברה שלי כסף ליקנות לך סיגריות וככה ניפטרת ממנה ושמחת שסוף סוף

אתה איתי לבד, אמרתי לך שאני הולכת , באתי ליפתוח את הדלת ואז תפסת את

שני הידיים שלי והצמדת אותי לקיר, התחלת לנשק אותי בצוואר ולגעת לי בחזה

ואני ניסיתי ללכת אבל לא הצלחתי, משכת אותי למיטה והחזקת את הידיים שלי

מאחורי הגב, הרגשתי חסרת אונים וחלשה כל כך, חשבתי שאתה הולך ליקשור

אותי, ושאז תעשה בי מה שאתה רוצה, כל כך פחדתי ממך כי שנה שאני אהבתי אותך ולא
הכרתי אותך כזה... המשכת להחזיק אותי והתחלת לגעת בי , הכנסת את

היד שלך למכנסיים שלי, ואמרתי לך להפסיק , הצלחתי להישתחרר מהידיים

שלך והרחקתי אותך ממני , היתקרבת אליי ואני הייתי על המיטה ניצמדתי כמה

שיותר לקיר ואתה עמדת על הבירכיים וביקשת שארד לך, אמרתי לך שלא!

שאין מצב, היתחננתי אליך שתעזוב אותי, פתחת את המיכנסיים, ואני ביקשתי

ממך שתתן לי ללכת, ואתה לא הסכמת אמרת לי שאם זאת פעם אחרונה שנראה

אחד את השני אז לפחות שאני ארד לך, היתקרבת אליי יותר ויותר כבר התחיל

ליכאוב לי כי מחצת אותי לקיר, תפסת את הפנים שלי והיתקרבת כדי שאני ארד

לך, נגעתי בך בבטן והתחלתי לנסות להרחיק אותך , וניסיתי בכל הכוח

וכלום לא הלך, ידעתי שאני אוכל ללכת רק אם תיתן לי, הדמעות שלי התחילו לצאת

מיהיתיאשות, כבר לא היה לי כוח...

התחלתי לאסוף את הכוחות האחרונים שלי והיתחננתי אליך בכל הכוח שתעזוב

אותי, ואז היתרחקת ממני , ושאלת אותי: "את רוצה לרדת לי?" ואז אמרתי לך

שלא, ואז היתרחקת סוף סוף הרמת את המיכנסיים וישבת על החלון, קמתי

מהר ליפני שתיתחרט שנתת לי ללכת היתקדמתי לדלת , היסתובבתי אליך,

ואמרתי לך ביי, ענית לי בחזרה ביי, ואז יצאתי והלכתי ולא הפסקתי תמיד

להיסתכל אחורה, לאהבה היחידה שלי שנישארה שם...!



לכל הקוראים,

היה לי קשה ליכתוב על החוויה שעברתי...

אני אשמח אם תגיבו

אני מרגישה מצד אחד קצת אשמה כי זאת הייתה הפעם האחרונה שהיינו אמורים להיפגש, אז
דפקתי הופעה בישבילו כדיי שיראה את כל מה שהוא הפסיד, אבל ממש לא היתכוונתי שזה
יקרה....