אין לי שם למיכתב הזה .

אני לא רוצה לבכות.. לא. לא שוב. בכיתי מספיק!. יותר מידי.. כל מה שאני מנסה לעשות לא קורה.. אני תקועה בתוך עצמי.. ושום דבר לא זז. זאת מין הרגשה מוזרה ומדכאת כאזת.. אם אני מנסה לשכוח זה לא הולך לי. ואם אני מנסה להילחם ולהילחם בכל הכח אני מיתכוונת.. ממש להילחם... ולנסות להשיג אותך זה בכלל לא הולך. אני לא יודעת מה לעשות. באמת שלא.. לשכוח אי אפשר.. להיות איתך גם לא..אז מה עכשיו?! מה אני עושה? אני מרגישה הכי בודדה בעולם עכשיו.... כל כך לבד. כמו שאף פעם לא הייתי. ואף אחד לא מבין אותי.. נימאסס לי לבכות בגללך נתי! נימאס לאהוב אותך.. נימאס לי לכתוב עליך.. נימאס לי להיתרגש ממך.. ונימאס לי ממך!!! אני פשוט שונאת אותך.. אני שונאת אותך! שונאת! שונאת אותך ממש. שנאה אמיתית. שנאה כואבת. אני כל כך שונאת אותך על כל הפעמים שבכיתי בגללך שונאת אותך כלכך..אבל אתה יודע על מה אני הכי שונאת אותך? על זה שבחיים אבל בחיים אני לא אוכל לשנוא אותך באמת.. ואפילו לא קצת.. הלוואי ומה שאני מרגישה אליך היה מיתקרב לשנאה. " כי רק אהבה תנצח את כל הדמעות" כן?.. אז איפה היא? היא שכחה אותי? היא דילגה עליי..  אני פה... לבד.. כל כך לבד.. מתי תבואי? את לא אמורה לנצח משהו? את לא אמורה לחזק אותי ? את לא אמורה להיות פה כבר?!?!?? איפה את... יש אנשים שכל כך צריכים אותך.. אתה מבין מה אתה עושה לי נתי? א כל זה אתה רואה? אתה מרגיש? אתה יודע? אתה לא יודע כלום אהה.. לא מרגיש כלום.. ולא תדע.. לא. לא תדע שאני כאן בוכה בגללך ... לא תרגיש כלום. נימאס לי נתי.. נימאס לי להיות המיסכנה שתמיד כולם מרחמים עלייה.. נימאס לי שכולם מאמשימים אותי בהכל. חח אתה שם לב מה קורה לי? אתה רואה את זה? אני פשוט מאשימה אותך בכל הדברים שקורים לי......