לא יכולה להחליט

זה היה לילה חמים באמצע יולי של שנה שעברה.


הפעם הראשונה שראיתי אותך. נדלקתי עליך מיד...


היית כל כך יפה והיה בך קסם מטורף. אבל אני הייתי מוכרחה ללכת. ורק קיוויתי שאני יראה


אותך שוב.


וממש באותו לילה באת אלי. הלב שלי דפק כמו מטורף. שאלת אותי איך קוראים לי ואמרת לי


שאני יפה, החמאת לי בלי סוף ואני חשבתי שסוף סוף אני יוכל לתת היזדמנות לגבר.


ואז חברה שלי הגיעה. וכל צומת הלב שלך הופנתה עליה... אני קצת נפגעתי אבל כשנודע לי


שאתה דלוק עליה ירדתי ממך לגמרי והיית בשבילי ידיד ולא יותר מזה.. כל הרגשות שהיו לי אליך


נמוגו אחרי לא הרבה זמן. היינו רואים אחד את השני כל יום ולאט לאט הפכנו לידידים טובים.


ואם הזמן הקשר שלך אם חברה שלי הסתיים לגמרי. יום אחד החלטנו לצאת לטיול לחרמון.


שמה אמרת לי שהתאהבת בי. הבשורה הזאת היכתה אותי כמו ברק. אני כבר לא אהבתי אותך


אמרת לי שאתה נשמך אלי בטרוף, אמרת לי שאתה חושב עלי כל דקה כשאני לא איתך, אמרת לי


שאף אחת לא מעניינת אותך חוץ ממני, והצעת לי להיות שלך


הבטתי בעיניך העצובות וסירבתי. אמרתי לך שעדיף שנישאר ידידים. זה שבר אותך אבל לא וויתר


עלי. לאט לאט התאהבת בי יותר ויותר, ובסוף הגעת למצב שלא יכולת לראות אותי מדברת אם


גבר אחר. אתה כך כך סבלת בגללי, והסבל שלך רק גדל אם הזמן ואני מרגישה אותך, אני


סובלת איתך, אני לא רוצה שתיפגע אבל אני לא יכולה להקריב את עצמי. תבין, גם לי יש חיים.


אני לא יודעת מה עדיף בשבילך, אני רוצה שיהיה לך רק טוב, לפעמים אני חושבת שתסבול פחות


אם אני פשוט יצא מחייך, למרות שיהיה לי קשה, וגם לך... לפעמים אני חושבת פשוט להיות


איתך, למרות שאין לי כלפיך רגשות, רק כדי שלא תפגע. ובינתיים הזמן חולף, ועוד לא הגעתי


לשום החלטה.