הדמעות העצבות שלי

הדמעות כועסות עלי, הם כבר לא אוהבות אותי יותר,הדמעות אומרות לי נמאס לנו כל היום לנתר.   הדמעות כל היום זולגות מעיני, כי זה הדבר היחידי שנותר לי בחיי.


הדמעות שלי אלה לא סתם דמעות של שמחה ולא של התרגשות, ואפילו לא דמעות של התיבשות.  הדמעות שלי הם דמעות של עצב וכאב כל כך גדול,כי מאז שהלכת לא נותר לי כל.                  הדמעות שלי עובדות שעות נוספות, הדמעות שלי עלי כועסות, לדמעות שלי כבר נמאס לזלוג מעיני, הדמעות שלי אומרות לי די!


אבל הדמעות האלה לא מבינות שמאז שאותי עזבת והשארת אותי לבד, נשארתי ילדה קטנה ומסכנה שמחכה לך עד עכשיו. מחכה שיום אחד אליי תתקשר ותגיד שחזרת לעצמך, מחכה שתגיד לי שאותי אתה רוצה בחזרה.כבר שלושה שבועות שאנחנו לא מדברים, וזה נראה לי כמו נצח נצחים.


אז למה עולם אכזר?, למה לקחת לי את הדבר הכי חשוב שהיה לי בחיים?,ולמה השארת אותי בין המצריים?.למה אני עוד מחכה לך, אם יודעת שלא תשוב?, למה זה מגיע לי?, האם חטאתי שוב?.              


דמעות חמודות שלי בבקשה תבינו אותי, אני לא רוצה להעביד אתכם קשה,