אהבה בלתי אפשרית..עוד מכתב שלא תקרא...

שלום לך שוב..
אחרי המכתב הקודם אמרתי שאני יחכה לרגע שבו לא אוכל לשמור יותר את רגשותיי והרגע הזה הגיע..שוב פעם אני מוצאת את עצמי כותבת לך מכתב על כל הרגשות שמציפים את ליבי. אני לא יכולה להתאפק יותר,לשמור את הכאב העז שהורג אותי מבפנים,לא יכולה לתת לדמעות לזלוג בלי שום סיבה,פשוט לא יכולהה לחיות במין בועה שהכל בסדר ונשאר בעבר שבעצם כל הסימנים מנוגדים ומראים את ההפך..הכל עוד קיים! עוד טרי!
 הדמעות בדיוק כמו פעם! הכאב חזק כמו פעם! אני מנסה למצוא כיוון אחר שיראה לי שאתה שייך לנחלת העבר אך לא מוצאת..אם שכחתי אותך אז למה אני לא מפסיק לחשוב עליך?! לבכות בגללך?! לרצות אותך?! להתגעגע אליך?! לדמיין אותך חולף לידי שוב ולו לרגע?! לנסות לחשוב על אחרים אך בו בזמן לחשוב עליך?! ועוד הרבה והרבה דברים,אני פשוט לא מבינה!!! איך זה יכול להיות שלב כל כך קטן יכול להכיל בתוכו רגשות כל כך מנוגדים מסורבלים ומכאיבים?! כמה אפשר לספוג?! מיום ליום נוספת תחושה אחרת,כאב שונה,מחשבה חדשה...כלום לא ברור לי וגם לא יהיה...יש לי כל כך הרבה שאלות שאין עליהם תשובות,שאלות שלא נותנות לי מנוח...אוףףף הכל היה יכול להיות אחרת אם לא היה לך עבר פלילי... חבל,הגענו למצב שלא ניראה לי שיש ממנו דרך חזרה...אין ספק שהגורל רצה שנחיה בנפרד...אין אחד שנמצא איתנו,אין מי שמסכים לקשר,מי תומך בנו?! אף אחד...ההורים שהם הבסיס במערכת יחסים מתנגדים...
כן,אני יודעת שאלו ההורים שלי אבל תנסה להבין,גם אתה לא היית מסכים לבת שלך,לא נוכל להילחם בכל העולם זה מתישהו יתיש אותנו,נצטרך לוותר ואז?! מה יהיה הלאה?! כאב גדול יותר?! דמעות חמות יותר?! מה?! אתה לא חושב שעדיף שנסיים את זה עכשיו מאשר מאוחר יותר?! אתה לא חושב שזה טוב לשנינו ונחסוך כאב רב מכולם?! אתה לא חושב שקשה להיות בקשר ללא תומכים בו?! אתה לא חושב שכניראה גורלנו לא יחד?! מה אתה חושב,אולי תגיד לי?! אני לא יודעת כלום,לא בקשר אליי,לא בקשר אליך,לא בקשר אלינו,כלום!! אי-הוודאות הזאת הורגת אותי,אחח אם הייתי יכולה להריץ את שעון הזמן לקדימה כדי לדעת מה יהיה עלינו אם נתאחד ונילחם בכולם,לדעת האם בסוף אזכה להיות עם גבר חיי,לדעת אם פחדיי כעת לסבול יותר נכונים או לא,לדעת כל כך הרבה דברים שבמצב הנוכחי אי אפשר לדעת אותם...
"בשביל כל העולם אתה סתם מישהו אבל בשביל סתם מישהו אתה כל העולם"=> מה המשפט הזה אומר לגבינו?! אנשים מדבים ומדברים על העבר שלך,על זה שאנחנו לא מתאימים,שאני יכולה למצוא יותר טוב ועוד הרבה,אך הם לא מבינים דבר אחד,את הרגשות שאתה גרמת לי להרגיש אף אחד אחר לא הצליח,את תחושת האושר וההנאה שאתה גרמת לי אף אחד אחר לא גרם,את האהבה שאתה הכנסת לחיי אף אחד אחר לא הכניס,את המקום שאתה תפסת בחיי אף אחד אחר לא תפס..
לא התאהבתי בך בגלל הגבריות שבך אלא בגלל האופי שלך,ההבנה, הרגש,הדיבור,החום,המגע,ההרגעה,החיבוק החם,הקליק שנוצר בינינו ועוד כל כך הרבה דברים שאנשים אחרים לא יכולים להבין,רק שנינו.. גורמים חיצוניים לעולם לא יקלטו את הרגשות והאהבה שחווינו יחד..זה דבר בלתי נשכח בעיניי,הוא כולל בתוכו אושר,אהבה,הנאה,הצלחה אך גם כאב,דמעות,אכזבה,עצב..שוב פעם מגיעה הנגדיות שבדברים..קשה לי לדמיין אותך עם מישהי אחרת שתאהב אותך,תחבק אותך,תלטף אותך, תיגע בך,דברים שאני עשיתי! דברים שאני רציתי! דברים שבהם אני חשקתי! אני לא אגואיסטית,אני יודעת שאין לי זכות לכך אבל ככה אני מרגישה.
מה באמת אני מרגישה?! אני אוהבת אותך או שאני פשוט רק מתגעגעת?!
אני כל כך מתגעגעת לחיוך התמים והכובש שלך,לחיוך שגם אם הייתי כועסת היה משכיח ממני את הכל..
אני כל כך מתגעגעת לנשיקות הרטובות והממכרות שלך,נשיקות ששייכות רק לך,נשיקות שסיחררו אותי כל פעם מחדש..
אני כל כך מתגעגעת לחיבוקים החמים והעוטפים שלך,חיבוקים היו מרגיעים,משכיחים מכל רע ומחממים את הלב בלילות קרים..
אני כל כך מתגעגעת לדיבור שלך,לדיבורים שלנו,להבנה,לתמיכה,לעידוד..
בימים שעצוב לי זה הדבר שכמעט כי חסר לי..
אני כל כך מתגעגעת למגע ידך העדין,לידיך שבנגיעה היו מעבירות צמרמורות בגופי שהיה תמיד חושק רק בך..
אני כל כך מתגעגעת למריבות והוויכוחים הקטנים שהיו לנו,כן..גם לזה אני מתגעגעת,לקימוט הקטן שנוצרלך בין הגבות כשאתה עצבני..
אוףף,אני מתגעגע לכל כך הרבה דברים בך,אני מתגעגעת אליך!! למה הקשר שלנו לא אפשרי?! למה הכל לא יכול להיות אחרת?! אני יודעת,אני זאת שאמרתי לך שזה סופית אבל זה היה בלית ברירה,לא רציתי בזה ואני גם לא רוצה!! פשוט רציתי לחסוך משנינו כאב גדול ולהקל על המצב..
אתה יודע מה הדבר שאני הכי מתגעגעת אליו?! הלילות שלנו בחוף הים.. היו לנו לילות כה יפים,מיוחדים,לילות שחרוטים בזיכרוני ושם ישארו תמיד..אני לא חושבת שאי פעם אני יחווה וירגיש את אותם לילות כמו שחוויתי איתך..זה כאילו שדלתות של פלדה חוסמים את ליבי,אני רוצה להכיר אנשים חדשים,להתחיל חיים אחרים,לנסות לשכוח את הכל אך ללא הצלחה..תמיד אתה נמצא באמצע גם כשאתה רחוק כל כך..
"רחוק מעין רחוק מהלב"=> למה המשפט הזה לא יכול להיות נכון גם לגביי?! גם כשאתה רחוק אני עדיין חושבת עליך,נזכרת בך,מתגעגעת אליך, אפילו בוכה..אין דבר שמשתנה בגלל שאת רחוק רק העובדה שעיניי לא פוגשות בך..
אני יודעת שכאשר אמרתי שלא נוכל להיות יחד עברה לך המחשבה שאני לא אהבתי אותך מספיק..זה בכלל לא נכון..האהבה שהייתה לי כלפיך לא תהיה כלפי אף אחד אחר..אהבתי אותך בעוצמה כה חזקה שהמכה הייתה כואבת יותר..האהבה שהייתה לי אליך הייתה יכולה לגרום לי לוותר עליך לטובת אושרך גם אם כרוך בכך שאני יסבול ויבכה כמו שאני סובלת ובוכה עכשיו..האהבה הייתה כל כך גדולה שאין לי מספיק מילים בשביל לתאר לך אותה.. אתה בחיים לא תדע את כל מה שהרגשתי ומה אני מרגישה,את כל מה שעברתי ואת כל מה שאני עוברת..את הסבל והכאב שלי אני סופגת לבדי,עם עצמי,הדמעות והמכתבים..אולי מתישהו אני יאזור אומץ ופשוט ייתן לך את כל המכתבים כדי שתקרא ותבין לפחות קמצוץ קטן מהרגשות והכאבים שעוטפים אותי..
מחכה כל כך לרגע שאראה אותך אחרי כל כך הרבה זמן שלא נפגשנו.. יש לי עדיין את התקווה לפגוש אותך בגן שהיה שלנו..בגן בו התנשקנו לראשונה לפני שנה..הגן שבו חווינו פגישות רבות,מריבות רבות,אהבה כה גדולה!
"רוצה אותך קרוב בתוך ליבי,חבק אותי חזקה נשמה שלי,אולי קרו דברים זה לא בגללי,תן ניצוץ חיים תן בי אלוהים"..


                                   ממני באהבה ענקית...