המכתב שישב שנתים במגירה עד היום

אני עם האצבעות על המקלדת, אני נושמת חזק הלב דופק מהר אפילו בבטן קצת כואב.


אני לא מאמינה שאני הולכת לכתוב את המכתב שעדיין במגירה שליד המיטה כבר כמעט שנתיים.


שאפילו לכלבה שלי לא הקראתי, הייתי כל כך סגורה עם עצמי, עם זה לבכות לבד או לחשוב עליך לבד:/, אף אחד לא ידע שכל החיוכים האלה לא אמייתים ושאני לבד בחדר כותבת לך שירים.


"אהובי אם אני יכולה לקרוא לך ככה. תמיד כולם היו באים לדבר איתי על כמה הם עצובות כי החבר עשה ככה או שההוא עשה ככה, הרגשתי פסיכולוגית של העולם, הייתי בטוחה אני מושלמת שאני לא מתאהבת ושאני עושה מה שבא לי ומתי ואיך שבא לי.


אבל לא, אלוהים רצה להקדים את המאוחר, אתה. אני לא אשכח זה היה באיזה יום אחד בבוקר בבצפר כמו כל יום היה מבחן ניגשתי למועד ב' ושסיימתי ובאתי להכנס לכיתה בוא זמנית אתה יצאת והפלת את הדפים של המבחן וקראתי לך "אידיוט" מי היה מאמין שעכשיו אני יקרא לך"אהובי". הרמת לי את הדפים אמרת "סליחה סליחה לא בכוונה" כאילו אני עומדת להרוג אותך, לא היית מעלה שמתערבבים וזורקים שולחנות על המורה, היית שונה היית מיוחד מה שחיזק את ההרפתקאה החדשה שלי. ברגע שהפלת לי את הדפים אתה חייכת חיוך מביך כזה חמוד חיוך שעד עכשיו אצלי בראש. לא ידעתי עם תכנס לרשימה של ה-NEXT או שפעם ראשונה בחיי מישהו יכנס לי ללב. נחש לבד. התקופה עברה מהר פי כבר קרוב לשנה כל הזמן הזה היה של משחקים אני עושה דווקא אתה עין מעלים אתה עושה דווקא אני עיין מעלימה, היה נמאס לי חיפשתי את הצומי אצל אחרים, מה שגרם לך לחשוב שירדתי מהעיניין היה ניתוק של כמה חודשים פתאום חזר הנוסטלגיה של הפלת דפים"מה לא נמאס לך להתקל בי" צחקנו וכמה שצחקנו שוב החיוך הזה. טוב מה לא ניסיתי בשביל שתבין שאני באמת רוצה,מאוהבת,אוהבת? אותך, אולי זה לא ב" תשמע אני אוהבת אותך" או בלעלות בטקס בית ספר ולחטוף את הרמקול, תבין אני לא הייתי מאלה שיוזמות ועכשיו עולה לך בראש "תביני לא יזמת מספיק" אני יודעת אז שנינו טעינו.


טוב התחלה חדשה שנה חדשה היא ממשיכה אותו הדבר, ששנינו לא יודעים מה אנחנו רוצים אחד מהשני או בכלל מעצמנו אולי אנחנו צריכים להיות ידידים, אמרו שלא מה אכפת לי מה אמרו אי אפשר להבין אותך אתה כל הזמן מסתכל עלי, כאילו אתה אומר לי תתפשטי מה פה באמצע כיתה? אתה הורג אותי עם המבטים האלה כאילו אתה מדבר דרך העיניים, ואתה מתקרב כל יום יותר ויותר. זה חונק אותי אתה מבלבל אותי, עכשיו אני זאתי שצריכה פסיכולוגית,אבל אין מצב שאני יתוודה לעולם שהתאהבתי ואפילו התאכזבתי אני יהיה הפסיכולוגית של עצמי או בנתים הפסיכולוגים שלי זה המכתבים שלי או השירים שלי אליך."