הדממה של מבטינו

מאז שראיתי אותך לראשונה


ידעתי שאותך אני אוהבת,


ולמרות התשובה של הדממה


להפסיק לחשוב עליך לא מצליחה.


 


לפעמים אתה נוטע בי תקווה


כשמבטך בי פוגע,


אך נשארת הדממה


שלגלות לי את האמת לא יכולה.


 


כשאנחנו רואים זה את זה מרחוק


מבטינו נפגשים,


אך אז אתה מפנה את מבטך


מעיניי מלאות התחנונים.


 


לֶמה לצפות ממך לא אדע,


לָמה אתה משחק בי כך?


הרי פשעי היחיד היה


לאהוב אותך כל כך.