..my love..

דניאל..

הכל התחיל בקיץ שעבר...במחנה קיץ, בין כל האנשים העיינים שלנו נפגשו,

מאז היה משהו ביננו..בהתחלה זה היה ביישני ולא ברור..רק דיברנו אחר כך זה הפך
לטלפון וליציאות ובסופו של דבר נהיינו חברים..אהבת אותי כך אמרת..ואני מצטערת על כך
ששיקרתי לך..חשבתי שאני אוהבת אותך באמת.. אבל זה לא היה ככה..ללב יש ראש משלו אני
לא יכולתי לשלוט בזה הוא לא היה שלך..וגם לא של מישהו אחר..אז נאצלתי להיפרד
ממך..ומאז לא דיברנו כמו שני ילדים קטנים שמחתמקים זה מזה בגלל כלום..שלא תבין לא
נכון..אני לא חושבת שמה שהיה ביננו זה כלום..אבל אנחנו לא היינו צריכים להפסיק
לדבר, רציתי שנישאר ידידים...באמת!!! טוב אבל בסופו של דבר גם את זה עברנו...וכן
התחלנו לדבר שנפגשנו לא משהו רציני..לפחות מצידך...אבל מצידי זה היה רציני
מאוד...אתה לא מבין נכון?! אני יסביר...נפרדנו לפני חצי שנה..ומלפני חודשיים אני כל
הזמן חושבת עליך..מדמיינת אותנו שוב ביחד..חולמת עליך..אני באמת לא מבינה מה קרה
לי!!! אבל אני לא יכולה יותר....אני יודעת שזה עיתוי גרוע..

כי אתה המשכת בחיים שלך...ואני הייתי אמורה להמשיך בשלי..אבל אני לא יכולה..לא
בלעדייך!!! אני רוצה אותך לצידי...אתה לא יודע כמה קשה לי לכתוב את זה ולהבין שאני
לא רק דלוקה עליך או משהו כזה...עכשיו הבנתי

שאני אוהבת אותך...כן כן...והפעם באמת...אוהבת...

אני יודעת שיש לך מישהי או לפחות ככה זה נראה ואני ממש לא רוצה להפריע אז רק תן לי
סימן אם באמת כדי לי לרדת ממך לגמרי...או לפחות לנסות..

או שיש לנו סיכוי...כל סיכוי..אפילו הקטן שבקטנים...

אז בבקשה תן סימן...

אוהבת..

-נוי-