לנסיכה שלי...

גם אם אומר לך מליון פעם סליחה..זה לא יעזור...אם אומר לך שאני אוהב אותך...כיצד תוכלי להאמין לי...?


אני אוהב אותך מאוד..אך הטעות שעשיתי בחיי כה גדולה ואכזרית..כן,גם אני מודע לכך שלעולם לא נחזור,שלעולם לא נשוב להיות ידידים קרובים...


הטעות שעשיתי עלתה לי ביותר,וכפי שכל העולם אומר..."על טעויות משלמים" אז אני משלם מחיר כבד,אני מאבד אותך לתמיד...ואיני בטוח שאת עוד תרצי להיזכר בי...אלא אם כן תרצי להזכיר לעולם כמה שאני הייתי פוגע וכמה כאב הענקתי לך במקום חום ואהבה...


אני לא מצליח לדבר,הדמעות חונקות את גרוני...איני מצליח לחשוב,הכאב כיסה את לבבי...


מעולם לא חשתי את האהבה כדבר כואב...עד שפגשתי אותך לא קיבלתי את האהבה כפי שנתת לי...אני הרגשתי שאני נמצא בידיים אוהבות,נאמנות,חמות וממלאות אהבה ללא הרף.


אך ברוב טיפשותי החלטתי שזה לא הספיק לי,רציתי עוד זוג ידיים כשלך...עוד ידיים שיתנו לי אהבה...אבל בידיים האלה היה חסר לי דבר אחד חשוב ועיקרי יותר מכל,אלו פשוט לא היו ידייך,אלו היו ידיים זרות וקרות.


אין לא מושג כיצד אוכל לפצות אותך.


נועם,את האהבה ששלחתי לך תמיד,לא אפסיק לשלוח לעולם,לא אפסיק לחשוב עלייך,למרות שהכל עבר בינינו.


לעולם לא אשכח אותך,בשבילי תיהי האהבה הראשונה והחשובה מכל,עם הסוף הכי עצוב בחיי...


אוהב לנצח...!


אפיק