אהבה על קו החיים והמוות...

זה התחיל בתחילת השנה....

אני היתי די מקובלת בשיכבה והוא..היה בסדר....

אז הסיפור שלי מתחיל ככה...

אני והוא לא היתו בדיוק ידידים..לו היו תחברים שלו ולי..היו את שלי....

ואז סתם איכשהו התחלנו לדבר כזה היי,... היי ...ביי,... ביי....

ואחרי מה זמן זה התחיל לשיחות נפש כאלה יגעתי שיכולתי לספר לו הכל אבל הכל....

הינו במשך חצי שנה ממש קרובים...

אחרי בארך 7 חודשים..הבנתי שאני אוהבת אותו...

ולא היה לי ת'אומץ להגיד לו את זה....

כי לא יודעת...

ואז לילה אחד....

כשכל החברות שלי והידידים שלי נסענו לחוף בת"א...

שם זה התחיל..

הוא ואני הינו מרוחקים מכולם ישבנו שם בחוף על ספת הים מחובקים ישבנו כאילו אנחנו
חברים כבר כמה שנים..

ואני ממש ממש ממש אבהבתי אותו.....

ואני לא ידעתי מה הרגיש כלפיי ולא היה לא את האומץ לשאול אותו...

אחרי שבוע הוא נפגע קשות בתאונת דרכים....

היתי באבל לא היתי יכולה לחשוב על שום דבר אחר חוץ מאשר אליו למזלי זה היה חופש
גדול ..

היתי עלידו כל יום ויום....

כיויתי שהוא יחלים..

התפללתי הוא היה שבוע שלם בלי הכרה..

ואז חשבתי שכבר אין תקווה ...

ולפני זה החבר הכי טוב שלו אמר לי שהוא הרגיש כלפיי את אותו הדבר...

ואז אחרי שבוע כמו נס הוא פתח את העיינים והמילה הראשונה שלו היתה חן אני אוהב
אותך...

ואז אחרי שבועיים הוא הבריא ואחרי חודש נהינו חברים כבר עברה כמעת שנה וחצי ואנחנו
עדיין מאוהבים ...

אאפילו יותר מתמיד....





אוהבת חן...