הלילות האכזרים / ~+~סילבסטר החתולה~+~

כבר חודש עבר


והלילה כל כך אכזר.


למה כל לילה אני ממשיכה להיזכר בפנייך?


למה כל לילה אני רואה את דמותך?


חשבתי שהכל עבר....


אבל עדין חרוטים בזיכרוני


אותם המבטים שזרקת לעברי.


לא יכולתי למחוק אותך מראשי,


ולא יכולתי לעקור אותך מנשמתי.


אהבתי אותך בנרות ואני עדיין אוהבת אותך וחולמת עלייך בלילות.


רואה אותך מתקרב לעברי מושיט את ידיך ומלטף אותי.


חולמת שאתה אומר עד כמה אתה אוהב אותי


ומה היית עושה בלי אהבתי.


בלילות תמיד הייתי מאושרת


לפחות בחלום המחשבה מתגשמת.


ואז כשמגיע הבוקר והירח ירד...


רואה את ההבדל


וזה עצוב כל כך.


אותה מחשבה שבלילה התגשמה


היא כרגע לא סתם יותר מאגדה.


לכן אני מעדיפה לסבול בלילות ולחיות באשליות


מאשר להיות בבקרים ולהתקיים מאגדות.


 


מקווה שאהבתם........ גם אם לא תגיבו


פליזושששששששששש


שאני ידע שמישהו קורא את השיר