מוותרת

אי שם במרחקים אל מול גבול הים נמצאת נערה


יושבת ומחכה בלילות קרים ואפלים


יש לה אוויר לנשימה יש לה משפחה חמה


חברים שאוהבים ותומכים


שמחת חיים מאפיינת אותה


חיוך תמים וכובש


משדרת חום ורכות


לאף אחד היא לא מספרת ולא משתפת


אך משהו בתוכה עמוק בפנים שבור


ליבה נשבר לרסיסים


מעולם לא חוותה אהבה אמיתית


נפגעה אינספור פעמים


אך תמיד קמה והמשיכה ללכת בחיוך


שאף אחד לא ידע מה היא מרגישה


שלא ידעו על העצב השוכן בליבה


 הבדידות שחודרת והדמעות שזולגות בלילות הקרים


מביטה אל הכוכבים ומבקשת אותו


דמעות של אהבה, דמעות של אכזבה


אך עדיין למרות הכל היא לא מאבדת תקווה


וממשיכה נלחמת על שמחת החיים והאופטימיות


אך משהו בתוכה נשבר והכאב מתגבר


אוהבת אותו אהבה אמיתית


כואבת כי הוא מתרחק


ניסתה בכל דרך להתקרב ולכבוש את ליבו


אך מעולם לא נתן צ'אנס לאהבה


מעולם לא הבחין בברק בעיניה כשפגשה את עיניו


 לא משתף אותה בתחושותיו וברגשותיו


מתקרב ובו זמנית מתרחק


אהבה חד צדדית


נשארת עם המילים שרצתה להגיד כל שעל ליבה


אך אין מי שיקשיב


מיואשת ממשחקים


מבקשת היא מעט מהחיים


רוצה רק קצת אהבה


לא הרבה


דרכיהם נפרדות


והיום היא בוחרת לוותר על האהבה


לוותר על הכאב שמלווה אותה


בעודה נחנקת מרוב רגשות ודמעות


בעודה אוהבת אותובכל ליבה ונשמתה


בוחרת לוותר ולהניח לו להגיע אל האושר