חצי רגל בחוץ חצי רגל בפנים...

אני כל כך אוהבת..


אני כל כך אוהבת, ומה שהכי טיפשי מכל זה שכל העולם יודע שאני רוצה  אותך ורק אתה לא..


(לפעמים זה מזכיר לי את הבדיחה על  הבעל הבוגדני שכולם יודעים שהוא בוגד חוץ מהאישה שלו). אני ממש רוצה לצרוח בכל העולם שאני אוהבת אותך ושמהצרחה הזו יצא מן ההד ענקי כמו גל אימתני שיחזיר את קולי אל ליבך ותשמע עד כמה אני כל כך רוצה אותך איתי.. אותך איתי..אותך.. שאתה לא כאן איתי.. וזה כואב וזה יכאב,וזה לא הולך להפסיק באיזה שהוא אופן..


אני לא חושבת שיש לך מושג קלוש איך התחרפנתי לגמרי אבל לגמרי בגללך!!! כל רגע כל דקה אתה שם,ברגעים השמחים (הכל כך מעטים שלי) וברגעים העצובים והמדכאים שלי, שהם רבים יותר מידי.. והם רבים כי כל רגע בלעדיך אפילו אם אמור להיות שמח אתה חסר בו ואני כל כך בודדה..


הלב שלי נקרע, תלשת אותו ואת נשמתי ממקומה.אין לי שלוות נפש בלעדיך.. אני מסתובבת סהרורית סביב עצמי ומחפשת אותך בין המוני האנשים..


מידי פעם אני חושבת לעצמי שהלוואי ורק הייתי רואה אותך.. לא יותר רק רואה.. אבל אתה לא שם ולא כאן.. אתה רחוק כל כך רחוק ממני.. ואני כלכך מקנאה בבחורה שאת הלב שלך הצליחה לגנוב ושומרת את אהבתך אצלה חזק..


כלכך רע לי בלעדיך..אני רוצה אותך איתי..אין לי מנוחה אין לי אוויר בלעדייך.. שום דבר לא שווה וחסר ערך שאתה כאן לא איתי.. וכלכך קשה לי עם עצמי.. ואני רוצה לאהוב אותך רוצה שתדע עד כמה אתה מיוחד ועד כמה אתה חלק בלתי נפרד מחיי..


אתה בוודאות אין סופית החצי השני של נשמתי.. והייסורים בלעדייך קשים מנשוא... רוצה לצעוק שתשמע.. רוצה לצרוח שתדע..


אבל מה שהכי טיפשי מכל הסיפור הזה שאני ילדה פחדנית.. שפוחדת מהצל של עצמה ואין לי את האומץ לומר לך.. עד כמה אני אוהבת ורוצה אותך.. אני פוחדת שזה חד צדדי.. פוחדת שמבחינתך זה כמו אהבת ידידים.. פוחדת מתגובתך..


פוחדת שתברח.. פוחדת מ"קסם המילה" הלא המפורסם..(בטכניקה היפה כמובן...)


ולמרות שאני ואלוהים יודעים שכל הסימנים מורים שאתה כן בעניין ואתה אוהב אותי באיזושהיא דרך.. או לפחות כך הייה עד הפעם האחרונה... אני עדיין אותה ילדה פחדנית שפוחדת מעצמה.. חסרת בטחון וערך עצמי שכנראה לא תאומר לך עד כמה אותך היא רוצה..


אוהבת עד כאב.. לעולם לא ידעתי שיכול להיות מישהו כלכך מיוחד ואצילי כמוך.. חיצונית ופנימית..אתה האחד!!! אוהבת עד אין קיץ, אני...