היא לא דומה לאף אחת אחרת

יושבת עצובה, ריקה מרגשות אני מבין אותך כל כך...


עצוב לך בלילות, זה לא כמו שזה נראה, זה אף פעם לא...


אומרים שאת משונה אומרים שאת לא מוכרת.


רק שתידעי שיש מישהו ששומר מרחוק, שתמיד משגיח...


וכשאיש מאוהב מסתכל בך ובוהה את כל מה שרציתי לא אוכל לרצות יותר..


אך פוחד וחושש להרוס את הכל... פוחד שאש האהבה תתפוגג כעשן של אוהבים


ועוד בחור יהיה מאוכזב...


אומר שלא רוצה ליפול אך בעצם פוחד לקום...


את לא דומה לא אחת אחרת... אף אחת לא דומה לך.


אני כל כך אוהב אותך אך את כבר לא אוהבת אותי...


היא לא מודעת לסודות ליבי...


היא לא רואה אני כבר כל הלילה... יושב וחושב עליה...


מנסה למצוא חיוך בין שפתייך הזחוחות שאותן לא אטעם...


בוהה בתמונתך, מתעלם מהחושך ונשבר לרסיסים אל מול הייאוש....


 אך גם החושך הכי גדול ישבר מול זהר פנייך המושלמות.


והלילה... קולות האוהבים כבר דעכו מהאויר החנוק... בלעדייך משקיף אל האופק אך אני לא לבד לא אהיה.


את איתי במחשבותיי.