אהובי....

אהובי,


לא תדע את ההרגשה שהיית בליבי,


לא תרגיש את מה שהיה בתוכי




אהובי,


לא היה לי זמן למחשבות,


תמיד דיברנו,אני ואתה שטויות.




אהובי,


בלילות לא הצלחתי לישון,


לא ראיתי אור,רק את הדקות החלטתי לספור.




אהובי,


תמיד ידעתי שמיהרנו,


תמיד אמרתי שעל חלק יפה ויתרנו.




אהובי,


אתה שיקרת לי והלכת,


אתה לא ראית בעיינים וכלום לי לא אמרת.




אהובי,


העברת לי פעם את הזמן,


והיום לא נותר ממך דבר.




אהובי,


אני פעם אהבתי אותך אבל לא נתתי לך כבוד,


פעם באמת רציתי אותך,אבל עכשיו אנינו ביחד עוד.




 


ואת....


אינך יודעת שבך לא רציתי לפגוע,


ואת...


אינך מתארת לעצמך שנותר בי עוד געגוע.


אני יודעת שאהבת אותי,


אך את עצמת עיניים ולא ספרת אותי.


ואני הייתי תמים והסתכלתי על יופייך,


ולא שמתי למה שבפנים אומר ליבך.


ואת זעקת לעזרה,


ואני לא שמתי לב ורק חשבתי על אהבה.


כשסיפרת לי את העובר עליך,


תמכתי בך וחשבתי עליך.


אך כשלא אמרת מילה,


לא ידעתי מה קורה איתך ומה את מרגישה.


ואת..ישבת שם ובכית ואני לא ידעתי,


כל הזמן דיברתי איתך ואת לא התלוננת לי.


אני לא יודע למה הייתי איתך,


באמת ריגשת אותי-בגלל זה הייתי שלך.


אך את העדפת לדבר עם מישהוא אחר.


שכחת אותי ולא היה לך יותר מה לומר,


לכן הכל בנינו כבר ניגמר.


ובסוף ירדו לך דמעות,


לא רצית לשמוע ממני,לא רצית יותר אהבות.


אני מודה ששיקרתי לך,


אבל בחיים לא התכוונתי לפגוע בך.




שנינו ניפגענו מסיפור אהבה-


שמהות לך לא הייתה....