לנשמה האבודה שלי

אהובי,


הכל קרה ממש במיקרה,פתאום התאהבתי בך ברכות שלך,בחוכמת חיים,ברגישות,במלאך שבך בזמן כל כך קצר הצלחת להתגנב לי ללב,ולא יצאת משם.רציתי אותך כל כך ולא נכנעתי עד שהשגתי אותך  ,עזבתי בשבילך מישהוא שאהב אותי,קשר מאוד ארוך . כל כך חיכיתי לרגע שתהיה שלי, ולא רציתי שזה ייגמר כל כך מהר.כל כך פחדנו מהקשר הזה בסה"כ באנו מעולמות שונים לגמרי אבל אצלי זה היה מעבר לפחד-זה היה פחד שהתגשם,תמיד הייתה לי תהרגשה שאתה לא שלי ב 100% הרגשתי ופחדתי כל כך שאתה עדיין אוהב אותה,ונוכחתי לדעת שצדקתי.למרות הכל היה לי טוב איתך אבל אתה עשית את הבחירה שלך,העדפת לחזור אליה ולוותר עליי. ומאז ,מאז אני פשוט נאכלת מבפנים לאט לאט ,אתה לא יוצא לי מהראש אפילו לדקה ,ניסיתי הכל כדי לשכוח ,אפילו נסעתי רחוק מימך -אבל זה רק גרם לי להבין כמה האהבה שלי אליך עצומה. ניסיתי להיות עם מישהוא אחר הכל הכל עשיתי אבל כלום לא עוזר .אומרים שהזמן הוא התרופה אבל ככל שהזמן עובר אני רק אוהבת אותך יותר. ואתה,אתה בטוח שאני כבר לא אוהבת אותך,ברור כי ככה אני אומרת אבל זה שקר אני פשוט לא רוצה להרוס תידידות הנפלאה שיש בינינו . עברו מאז חודשיים כמעט אבל אני לא העזתי לספר לך כמה אני אוהבת אותך,כמה אני חושקת בך,כמה הייתי רוצה שתהיה שוב שלי , ואיך שהפכת להיות חלק מהלב שלי .אין לך מושג כמה אני צריכה אותך אהובי.לי נשאר רק לקוות שיום אחד תחזור להיות שלי .