זה כבר עבר..

אני יודעת שגם ככה לא תקרא את זה אבל בכל זאת רציתי לרשום אולי זה יעשה לי הרגשה טובה..קשה לי לרשום מהלב..הרי הוא כבר נשבר


בהתחלה כשראיתי אותך היה משהו מיוחד לא יודעת לתאר מה פשוט משהו שלא קורה לי כל הזמן..איך לא תיארתי לעצמי שלא יכול לקרות שום דבר ..אני עדיין אוהבת כן תתפלא..כבר שנתיים עברו חבל שאתה רואה בי סטוץ ולא יותר מזה..כשאני מתקשרת ועונות הידידות אתה צוחק וגם אני..לא רוצה שתראה שאני מקנאה אחרת תעזוב אותי לגמרי..


כשאני נתקלת בך ואתה אומר לי שלום אני מנסה לא להענות ולא מפני שאני לא רואה אלא בגלל שמפחדת להיזכר בך שוב..אני מנסה לשכוח כנראה שאין לי מספיק כוח..


בחיים לא נפתחתי מול חברות ואמרתי מה אני מרגישה בחיים לא סמכתי על אף אחד..חברה זו עברה כמו שאומרים..את הרגשות תמיד הפנמתי לעצמי ולא סיפרתי כנראה בגלל זה עכשיו ממש כואב לי בלב...הוא נשבר עם כל מה ששמרתי בתוכו..


עברה עליי תקופה די חרא לאחרונה הכל קרה בבום אחד גדול הלימודיםם המשפחה הכל ויודע מה ידעתי יעשה לי הרגשה הכי טובה?! שתהיה איתי..חשבתי זה חולף יבוא היום ואשכח אבל לא יכולה באמת שלא..זה כואב...ויודע מה הכי כואב...? שאתה לא יודע מה מסתתר מאחורי כל דמעה שלי..שאתה לא יודע שעולה לי חיוך כשאני רואה הודעה בוקר טוב ממך...


ובעיקר...שנזכרת שאתה היית הנשיקה הראשונה..והאחרונה...