בהתחלה

בהתחלה ממך בכלל לא התרגשתי....

להנות קצת מהחיים זה כל מה שרציתי

כולם אמרו לי ממך להיזהר

שאתה לא שונה מאף אחד אחר...

אבל אני תמיד אמרתי שאני לא כזאת טיפשה

וממך אני לעולם לא אפגע...

אבל אתה הצלחת בכל זאת להיכנס לליבי

שעד לאותה תקופה היה המקום ששמור רק לי...

אתה הצלחת לחצות את הגבול

אפילו לא ביקשת רשות..

בהתחלה הכל היה יפה וורוד.... נתת לי להרגיש כמו נסיכה מהאגדות, אבל אז האגדה לאט לאט התפוררה והתגלתה האמת הנוראה.... אולי אותי באמת אהבת אבל להישמר מפיתויים אחרים לא יכולת...

הייתי תמימה אבל עכשיו אני כבר לא.... עברו מאז 4 חודשים ואתה מסרב לצאת מליבי...אני תמיד שואלת למה דווקא בך...למה דווקא אותך הלב שלי הסכים להכניס?

חשבתי שהוא חכם.....חשבתי שהוא יגן עליי .... אבל הלב מכניס את מי שגורם לו לפעום ולא אכפת לו מה יקרה בעתיד.....

אתמול ראיתי אותך בפעם הראשונה אחרי 4 חודשים... הלב שלי קצת נרגע וממך לשכוח.. אבל כשראיתי את העיניים שלך הלב התעורר מחדש...... והבנתי שממך עדיין לא שכחתי... הלב שלי ראה שאתה עדיין קיים והראה לי שאני אוהבת אותך הכי בעולם!!

פתאום כל הזיכרונות עלו מחדש.... הלב שלי אומר לדבר איתך ,להתקרב אליך... לחבק אותך בכל הכוח.... אבל בדיוק את ההיפך..... אומר המוח!!!!



מוקדש לך..... וכמו שאומרים הגלגל מסתובב..... אני מקווה שאני ישכח ממך כמה שיותר מהר ואמצא מישהו שישכיח אותך ממני........