רגע לפני שהכל נגמר-הפרידה האחרונה-למה אני מרגישה כל כך רע?

קשר מסובך יש לנו, אני מודה, אתה מצד שני לא בדיוק הופך אותו ליותר קל...


ואולי זה בדיוק מה שמחזיק את הקשר הזה לאורך השנים, שתמיד מאפשר לנו להתקשר ב-3 בבוקר אחד לשני,למרות שלא דיברנו חודשים מהריב האחרון, ולדבר כאילו רק אתמול ישבנו בשיעור, ואחרי איזה ריב לשכוח מהכל אחרי איזה חצי שנה ולהתחיל מההתחלה...


אולי זה בעיקר כי אנחנו שתי אנשים נורא דומים אנשים כאלה שאוהבים דרמות, סיבוכים ומעל הכל מאגיה...נורא דומים אבל בכל הדברים הפוכים...זה כל כך מושך אותי הרעיון שאנחנו ההפך המושלם...החלק המשלים אחד של השני, שחור ולבן, יינג ויאנג, אור וחושך...ואני יודעת שאתה חושב אותו הדבר... אמרת לי את זה ולא פעם...וזה כל כך מושך אותנו אחד לשני...ומה שמושך אותנו זה בדיוק מה שדוחה אותנו... אולי אחרי הכל אנחנו סתם עוד 2 מופרעים...


 אבל אני מאמינה...אתה יודע כמה...בכל עניין המאגיה.. אחרי 4 שנים...ואחרי כל מה שקרה אי אפשר שלא לאמין...ואתה יודע שהתחזקתי וניהתי לי עצמאית...אני כבר לא הילדה הקטנה שמתקשרת מופחדת מבקשת להדרכה.. ומאמינה לכל ביפ שיוצא לך מהפה...


וכן כל העניין שקרה כבר כתבתי במכתב הקודם...העניין הוא שאניכל כך מאוכזבת מאיך שהכל התרחש...ציפיתי ליותר דרמה, אולי, לא יודעת... אבל להתקשר ב-3 וחצי בלילה אחרי 6 שעות שאתה שולח לי הודעות שנאה, ולהגיד לי שזה לא אתה ושאיזה שהוא שד השתלט עליך ואתה צריך דחוף עזרה...


וואלה...אם זה לא היה בגלל החלום שחלמתי באותו הלילה- כמו שאני חולמת בכל לילה לפני שאתה מתקשר-לא יודעת אם הייתי כל כך מאמינה... יש הרבה מיקרים שאתה מספר את האמת.. אך הרבה מיקרים שבהם אתה משקר כדי לקרב אותי עודיותר- בלי להבין, שאתה לא צריך את זה, שאני כבר מספיק נמשכת גם לי כל זה!


בכל מיקרה באתי אליך.. רציתי לראות במו עניי..אולי אני טועה ואת צריך באמת עזרה?


אחרי שביקשת ממני להוריד בגדים כדי להגיד את הלחש זה היה כבר דיי ברור...מה חשבת שאני אשחק במשחק שלך?? לא נולדתי אתמול ולא שלשום, ואני יודעת הייטב איך עושים את הדברים האלה, ובטח שלא בעירום...אמרתי לך לא יפה והלכתי...אמרת שתמצא מישהי אחרת.. אמרתי אין בעיה! לא הספקתי לרדת מהבניין שהתקשרת לישאול אם שיניתי את דעתי...אני מצטערת...אבל גם ככה לא קיבלתי מספיק הסברים...


אמרתי לא...אבל בכל זאת דאגתי...למה אתה צריך להגיע לרמת שפל שכזאת?!אני לא כועסת.. אני מאוכזבת... 4 שנים אנחנו בקשר המוזר הזה, לא מוגדר...לפני שנתיים אמרת לי שאתה אוהב אותי משחק אותה שיכור באיזו מסיבה...אחרי זה הכחשת...אחרי זה שוב במסיבה אחרת...ואז התנשקנו זוכר? אוךךך איזו נשיקה...כמה תשוקה יכולה להיות בעולם??? ואז אמרתי לך שאני מעדיפה אותו...שאני שלו.. אני זוכרת כמה כעסת...ואז עכשיו כבר עברה לה עוד שנה.. מאז שנפגשנו ואמרת לי שאתה רוצה שיהיה משהו ושאתה נמשך אלי...תאמת אני מרגישה את זה גם...וזה מפחיד.. משיכה מוזרה...מעורבבת קצת עם שנאה...שהיא כל כך רבה שנהפכת לאהבה... ואכן באמת יש גבול דק בין אהבה לשנאה...


ובכל זאת אני שלו.. וככה זה צריך להיות...אני ואתה אחרי הכל אם ניהיה ביחד בסופו של דבר נהרוג אחד את השני...אבל אני בכל זאת מצטערת שלא נתתי לזה הזדמנות כמו שצריך...


את הדברים האלה אני לעולם לא אומר לך בפנים...הרי ככה נצטרך להיות כנים...ועוד יפלט לנו בטעות שאנחנו אוהבים...וזה אסור נכון?או במקרה שלך זה אסור חוץ ממתי ששיכורים או בטוחים שהולכים למבצע והולכים למות...אז זה כן מותר...איך אתה תמיד מתנהג אחרי זה כאילו לא נאמרה שום מילה...


כואב לי על מה שעשית היום...ההודעות....השקרים....הכישוף בעירום? אבל יותר כואב לי שאתה לא עונה לי יותר להודעות...ואולי תתקשר עוד חצי שנה...כאילו כלום לא קרה...ואחרי שבוע אני אמצה את עצמי רושמת פה עוד מכתב- על איך שזה נגמר כשזה בכלל לא התחיל... ואולי עדיף שלא תענה...בוא נהרוג את התשוקה הזאת.. את הרגשות האלה....אין טעם...ההיסטוריה רק תחזור על עצמה... ואחרי לילה אחד של תשוקה, של הרגשה נפלאה שאני מרגישה ממש שלמה, הרגשה של אהבה ללא גבולות...אני שוב אומר לך שאני חוזרת אליו...כי איתו זה קשר רציונאלי...איתך...אני לא לא יכולה לעוף באוויר כל פעם...למרות שאני מפנטזת על זה הרבה...יש דברים שעדיף להשאיר אותם בגדר חלום...זה לא רע לחלום...ובכל זאת חלום או לא...מה שבאמת הייתי רוצה זה שתגיד לי את זה...שתגיד לי שאתה אוהב אותי.. ולא כשאתה שיכור או חושב שאתה  הולך למות...אלא להגיד לי, להגיד לי כי אולי ככה זה ישחרר אותך ואותי...להגיד לי כי אחרי הכל זה 3 מילים... ואולי זה הכל בתוך הראש שלי...ואולי זאת בדיוק הסיבה שאני נשארת איתו...כי אני בעצמי לא מאמינה שאתה אוהב...כי אם כן...כבר מזמן הייתי אומר ולא ממציא כל חודש סיפור אחר לא?


בכל מיקרה זהו....אני אומרת שלום...ואני מקווה שלא יהיו לי עליך עוד חלומות,כבר כמה חודשים שאני רוצה להגיד לך את זה: אני מאורסת... כן מאורסת לו...אותו אחד שבחרתי על פניך לפני כשלוש שנים...ואולי אם הייתי בוחרת הפוך.. לך הייתי מאורסת...מי יודע...אבל ככה זה קרה...ועד עכשיו אני מפחדת לספר לך! מפחדת שתיעלם... שיותר לא תתקשר...וכן כניראה זה לטובה...והפעם לא אענה לך לטלפון בעוד חצי שנה, ואמחו את ההודעות בלי לקרוא אותן בכלל,אז להתראות פעם אחרונה...ולמרות שאתה לא תקרא את המכתב.. אני יודעת שאתה מרגיש אותי ושומע אותי...


 


המכשפה הטובה....שלא יכולה להרשות לעצמה להיות עם שד מרושע...